שאלה
שלום לרב שרלו
יש בפנייתי אליך הארה והבהרה וזעקה!!!
אני אדם כבן 32, עברתי משבר פסיכוטי בגיל 17 ומאז חיי היו מאוד לא קלים.
מניסיון חיי הבנתי לקח חשוב ביותר. שלאנשים הסובלים מהפרעות/מחלות נפש יש תקווה והיא לא באה מן הפסיכולוגים [המטריאליסטיים]! הפסיכולוג מפגין קור כלפי מטופלו![זה יוצר תחושה של ניכור ותסכול שאין הכלה והקשבה] הפסיכולוג המטריאליסט [שזה הרוב עדיין] לא מאמין בייתכנות השינוי המשמעותי של המטופל! הטיפול הפסיכולוגי-דינמי דורך במקום.
מי שעזר לי זה אנשי האלוהים, העזרה היא זו: אפשר להשתנות ולהקל על הסבל והדרך היא: ראשית, האמונה שאפשר! האדם בורא עצמו! שנית, האמפתיה והאכפתיות המעורבת שהפגינו כלפי ושלישית, הכלים המעשיים שיש בהם ממש! הם כוללים מדיטציות ונשימות יוגיות, סלחנות! [כן, זה עוזר לסלוח!] ועוד תרגילים קוגניטיביים ששיפרו את מצבי באופן משמעותי. יש רוח באדם וזה מוכח. עיין ערך משלו של ר' נחמן בן המלך שהשתגע,והסיפור התם והחכם] המחקריים הפסידו! ה' תומך תמימים. "הקרטריונים הרציונליים" מתנפצים עתה לרסיסים!היהירות של האדם לשים עצמו במקום אלוהים נכשלה!
יש תקווה:)[ואני לא היחיד] כי האדם בורא את מציאותו, גם החלש. "כי אני ה' רופאך!"
תשובה
תודה על דבריך.
אני מפרסם באותם בדיוק כפי שהם