חמץ שעבר עליו הפסח

ב"ה
לברוך השלום והברכה.
אתה יוצא מנקודת הנחה שהוודקה היא חמץ גמור.
קביעה זו אינה וודאית מכמה סיבות:
א. הוודקה המיוצרת בארץ היא אינה חמץ.
ב. הוודקה המיוצרת בחו"ל היא ספק חמץ, לעיתים קרובות האלכוהול נעשה מחיטה ולעיתים מתפוחי אדמה, חרצנים וכדומה.
ג. יש פוסקים שאומרים שאלכוהול שנוצר מעדים של חיטה אינו חמץ מן התורה ואסור רק מדרבנן. (שערי תשובה ס' תמב, באהלה של תורה עמ' 290)
ניתן לסכם שהוודקה היא ספק חמץ בלבד ואינה חמץ וודאי.
אינך בטוח שהחנות לא מכרה את החמץ אלא אתה מסופק בכך. למרות שתירוצים כמו היתה לי תעודה ועבדה הם תירוצים של סוחרים רמאים, בדרך כלל, כי כל סוחר יודע שיש לו אינטרס חשוב לשמור את תעודות הכשרות. אבל מכלל ספק לא יצאנו.
כמו"כ ניתן לצרף את דעות הפוסקים שאיסור ההנאה הוא על בעל החמץ, כלומר המוכר והוא כבר עבר על האיסור במוכרו את הוודקה אבל אתה אינך הבעלים של החמץ ולא אותך רצו חכמים לקנוס. (שם באהלה של תורה).
לכן ניתן להתיר, בדיעבד, את שתית הוודקה הנ"ל.
זה המקום להדגיש שאין לסמוך בדרך כלל על המוכר בכל מה שקשור לכשרות אלא על תעודה חוקית מרבנות מוסמכת.

בברכת העם התורה והארץ
מ. ביגל
הרב המקומי – מיתר