שאלה
שלום. ההורים שלי קבלו על עצמם כשהייתי דיי קטנה לא לאכול חלב נוכרי. בהתחלה זה לא הפריע נלי, ולא הרגשתי בהבדל. לאט לאט כשגדלתי זה התחיל מאוד להפריע לי. אני חושבת שזה גם חל מהגדילה שלי מול ההורים שלי, ולבחור את הדרך שלי וכל זה, אבל בכ"ז, מה שקרה זה שהייתי קצת אוכלת חלב נכרי, ואז מחליטה לא, ואז כן, וזה נהפך לנורמה, ובעצם מין החלטה שהחלטתי שאני אוכלת חלב נכרי. וברגע שזה החלטה, אז גם (לכאורה..) אין שום מצפון, כי זה לא שאני נופלת בדבר שאני בחרתי ואני מאמינה בו - אלא פשוט החלטתי, אז ככה זה, מין הגדרה של עצמך. אז זה כאילו שזה בסדר.
אה, ואולי לא ציינתי. אבל את כל הקטע הזה ההורים שלי לא ידעו, לא יודעים, בבית אני כן אוכלת רק חלב ישראל.
בקיצור, בזמן האחרון התחלתי לחשוב שאולי זה באמת ממש אסור,
בשביל לא להמשיך את הקבלה הזו, צריך לעשות התרת נדרים? איך אני עושה את זה, מחליטה?
איך אני מחליטה את זה מולם?
(נראה לי שזה היה לא ברור.. אני בתימצות - מהצד ההילכתי - אני רוצה שאני אוכל לאכול חלב נכרי, והשאלה היא איך עושים את זה . מצד אחר - אני לא כ"כ יודעת איך אני מעמידה את זה, ומול ההורים שלי בעיקר. ומה זה אומר. ולמה.)
תודה רבה, מאוד, שיר.
תשובה
שלום רב שיר,
נפתח ברקע הלכתי,
חלב שנחלב על ידי גוי נאסר מגזירת חכמים, אלא אם כן יהודי רואה את החליבה, כיון שחוששים שמא הגוי ערבב בו חלב טמא, ואין שום חולק על כך.
למרות זאת פסקו הרבה מגדולי הפוסקים, ועליהם מסתמכים כמעט כל הקהילות היהודיות בארצות הברית, ובעוד מקומות, שבגלל שהפיקוח הממשלתי במדינות אלו מחמיר מאוד עם אדם שמערבב חלב אחר או חומרים אחרים בתוך החלב שמוגדר כחלב פרה, ומטיל עליו קנסות גבוהים, כמו כן מתקיימות בדיקות בקרה לוודא שאין ערבוב של חומרים אחרים בחלב, ולכן נחשב כאילו יהודי רואה, כיון שכאן הממשלה רואה שלא מערבבים, וכפי שמוכיח מהסיבה לתקנה אין הבדל בין יהודי שעומד ורואה או שהוא שולח מפקח מטעמו.
לגבי אבקת חלב, פוסקים רבים התירו בכל מקרה לאכול אבקת (או רכיבים מ) חלב גוי (במקרה שנעשית על ידי הגוי, ולא אם נעשית על ידי יהודים שקנו חלב מגוי), למרות שהיא אבקה שנוצרה מחלב הגוי, כיון שאבקה זו לא נאסרה בגזירה. (לעומת זאת גבינת גוי היא אסורה מהדין כיון שגזירה מאוחרת של חכמים אוסרת גם אותה, וכן חמאת גוי אסורה לדעות מסוימות בשולחן ערוך). לעומתם היו שכתבו שאין לסמוך על המקילים, וכתבו בכך טעמים גם על פי הנגלה וגם על פי הנסתר, וכן היה ידוע בשמו של הרב אליהו זצ"ל.
מכל מקום, נחזור לשאלתך,
הורייך החמירו על עצמם בזמן מסויים לא לאכול מוצרים שיש בהם (אבקת) חלב גוי, וכמובן הם ראויים להערכה על כך. אבל צריך לדעת שזו חומרא ולא עיקר הדין כיון שמעיקר הדין מותר לאכול מוצרים שיש בהם אבקת חלב גוי. אם מגיל מצוות היה זמן שגם את החמרת על עצמך לא לאכול אבקת חלב גוי, כדאי לעשות התרת נדרים על מנהג זה, על מנת לאכול ללא חשש נדר, שנוצר ממנהג שנהגת על עצמך. כדי לעשות התרת נדרים כדאי ללכת לרב שאת מכירה, על מנת שיתיר לך את הנדר.
שאלה שנייה ולא פחות קשה היא השאלה האם להודיע להורים, את מציינת שאת חשה שזו הדרך שלך בחיים, וזה חלק ממה שאת מרגישה בתור העצמאות שלך, כמובן, חשוב שלכל אחד יהיה דרך עצמאית, וחשוב לדעת שההורים לא אמורים לנהל לנו את החיים, אם כי וודאי שאנחנו צריכים לכבד ולהעריך את הורינו על כל מה שהם נותנים לנו ויתנו לנו, ואין דבר שחשוב להורים שלנו יותר משנרגיש טוב (למרות שלא תמיד זה נראה כך) באופן טבעי כל הורה גם רואה את הילדים שלו כממשיכי דרכו, ולאור זאת הוא משתוקק לראות איך הם מתנהגים כמוהו, לכן כמובן שההורים רוצים שנחמיר גם את כל החומרות שהם מחמירים ובצדק, כיון שהם רואים אותנו כממשיכי דרכם.
צריך לדעת שלא לאכול מוצרים עם אבקת חלב גוי, זה לא דין אלא חומרא, ולכן ההורים לא יכולים לחייב אותנו להתנהג כמותם בחומרא שהם עצמם החמירו על עצמם. למרות זאת צריך לדעת איך לעשות זאת בצורה שההורים לא ייפגעו מכך שאנחנו לא עושים מה שמצפים מאיתנו, ולהשקיע מחשבה, האם כדאי לגלות ולדבר על כך עם ההורים, או כלל לא לשתף אותם בכך, כדי שלא ייפגעו מכך, ויראו בכך בעיטה בכל החינוך שלהם, דבר שמן הסתם אינך רוצה לעשות.
הערה אחרונה: יפה מאוד שאת מבררת את שאלתך הכנה, איך ניתן לגרום לכך שתאכלי חלב גוי בהיתר גם מבחינה הלכתית, ואני מבין שבמקרה הזה כיון שהתרשמת מראש שהדבר הוא רק חומרא, לכן הרשית לעצמך להקל בזה, כיון שבהתחלה כבר הרגשת שאינך מתאימה לחומרא זו. רק אני רוצה להעיר, שכדאי לבדוק תמיד לפני שעושים מעשה, כיון שיש דברים שאנשים חושבים שזה רק חומרא ובעצם זה דין, ודברים כאלו לא כדאי להתיר לפני ששואלים....
הרבה הצלחה עם ההורים
עקיבא