שאלה
שלום כבוד הרב.
בעלי ואני חוזרים בתשובה כבר מספר שנים.
יש לנו שני ילדים בני שהתיים. יש לי בעיה שבגללה אני פונה לעזרה.
אני מקשיבה להרבה הרצאות על חינוך וזוגיות אבל אין לי סבלנות לילדים שלי, כל דבר קטן מוציא אותי מהכלים ואחרכך אני מצטערת שהתעצבנתי.
יוצא כך שכל ההרצאות שאני מקשיבה להם לא מועילות לי, אני מתוסכלת ובעלי מסתדר יותר טוב עם הילדים ממני וזה מעציב אותי שאני לא יכולה כך.
אני מאוד אוהבת את הילדים שלי אבל אם הם לא מקשיבים לי זה מוציא אותי מהכלים.
אני מבקשת הדרכה והכוונה , מה עלי לעשות ואיך לחנך את ילדי למשמעת.
דוגמא: היום היינו במסיבת פורים בגן. כל הילדים השתתפו יפה , רק הילדים שלי לא רצו להשתתף ורצו להיות תמיד לידינו ועל הידיים. בסוף אחד הבנים שלי ראה עוגיות והתחיל לצרוח שאתן לו עוגיה. הרגשתי נורא , לבסוף אחרי זמן קצר חזרנו לבית. תסבחר לי בבקשה איך אומרים לילד "לא", כדי שזה גם יהיה חינוכי ומצד שני לא יפגע בו. אני נואשת.
בתקווה שתעזור לי .
תודה מראש.
תשובה
שלום
כמובן שהחלטיות היא מידה חשובה מאד בחינוך, וזיגזג חינוכי מאד מזיק,לכן הזהרי מאד לומר לא, אך כשכבר אמרת, אל תוותרי למרות שהילד יצרח כל הלילה וישתנק מרוב בכי, מפני שהתוצאה של הויתור תהיה חוסר סמכות הורית, שזה הדבר הכי גרוע לילד שצריך להבשיל לבוגר שולט בדחפיו, אם את לא מצליחה תעבירי את השליטה לבעלך, וחוץ מזה שאת זקוקה למעט עזרה ואיוורור, כדאי לקחת פעם בשבוע בייביסיטר ולצאת ולעשות שופינג ולהרגע, או גוגינג, או כל דבר שנותן לך אורך נשימה, הילדים שלך ובעלך יגידו לך תודה.
ברכה והצלחה