שאלה
שלום!
שאלתי בנויה משתי שאלות, ואפתח במקרה שהוביל אותי לשאלה:
במוצאי שבת, בבית הכנסת, עמדנו להתחיל תפילת עמידה של ערבית כשאחד המתפללים שהתפלל לידי סימן שהמאוורר מפריע לו. בלי לחשוב יותר מדי
(בלשון המעטה), ניגשתי למאוורר ומשכתי בחוט כדי לכבתו. מיד נזכרתי שעדיין שבת, מה גם שהערות המתפללים עזרו לי להיזכר...
שאלותיי בעקבות הסיפור הם:
1) האם שבת יוצאת בצאת הכוכבים, או כשאני מוציא אותה, על ידי ברכת "חונן הדעת" והבדלה?
2) האם חילול שבת שלאחר צאת הכוכבים, בשוגג, הוא פחות חמור מחילול שבת ביום השבת?
תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה!
1. שי שני מרכיבים - א. צאת שבת ע"פ מהלך המאורות. ב. אדם המוציא שבת. בלי שניהם עדיין השבת נמשכת. לא לחינם כאשר רוצים לעשות מלאכה טרם תפילה אומרים "המבדיל".
2. אינני בטוח שהיה כאן אפילו שוגג. מדובר במציאות הגובלת במצב של מתעסק. הרי לא עשית מעשה חושב לעשות מלאכה (שזו אגב אינה מלאכה, אלא איסור דרבנן), לכן ברור שדרגת האיסור חמורה הרבה פחות מאשר הייתי עושה מלאכה במתכוון. החלוקה שלך לא רלוונטית במקרה שלך מכיוון ועוד לא הוצאת שבת בפה.
בברכה,
חיים בריסק