חיכוכים בין בני זוג

שאלה

שלום כבוד הרב. אני ואשתי נשואים מזה כתשעה חודשים. אלא שבמהלך כל התקופה הנ"ל חיי הזוגיות שלנו משופעים בויכוחים ומריבות. לא שחלילה אין בינינו אהבה, להיפך יש לנו רגעים או ימים שאנו מאוד קרובים זה לזו , שאחנו שמחים ומאושרים יחד ומודים לבורא עולם על שהפגיש אותנו אך הקושי הוא עם הזמנים האחרים – הזמנים בהם מופר שלום הבית. החיכוכים הללו מקשים עלינו מאוד וגורמים לריחוק נפשי שאף מוביל לריחוק פיזי בתקופה בה אנו מותרים. חלק גדול מויכוחינו נוגע להוצאות כספיות, שלענ"ד, אשתי פעמים רבות לא עושה חשבון אם להוציא אותם – אלא ברגע שהיא מרגישה שהיא זקוקה לכך היא תוציא אותם. כדוגמא מובהקת אקח את הצורך של אשתי לצאת ולבלות בחברה. אני מכיר בחשיבות של ההתאווררות אצל האישה, אך נראה לי שמימוש הצורך הזה אצל אשתי עובר את הנורמה אצל משפחה שרמת הכנסותיה והוצאותיה כשלנו. לא פעם קורה שאשתי בתוך פחות משבוע אחד יוצאת 3 פעמים כפי שקרה השבוע - בתוך 5 ימים 3 יציאות וכל יציאה כרוכה בממוצע בהוצאה של 100 ₪, שלא לומר יותר - כאשר מדובר ברכישת ביגוד הנעלה וכדומה. כאשר אני מסב את תשומת ליבה של אשתי לכך היא משיבה לי: "כסף מעולם לא עצר אותי" ומתחילה להסביר לי כמה היא מצמצמת ביציאותיה לעומת התקופה בה היתה רווקה... אני מנסה להסביר לה שהזמנים השתנו שההוצאות שהן צריך לשאת בהם היום גדולות בהרבה – שכ"ד, כלכלה, חשמל, מים, גז ארנונה ועוד אך אשתי לא מפנימה את העניין. הדבר מתפתח למריבה ומרחיק בינינו. עד כדי כך שקרה בעבר לא מעט שלא קיימנו יחסי אישות מחמת כך כשהיינו מותרים במשך כמה לילות. הערב, כאשר מתרחשת הסיטואציה של 3 יציאות ב-5 ימים, אשתי עוד ציפתה ממני שאני אתלה את הכביסה (בנוסף לכך שאני שוטף ביום הזה קבוע את הרצפה, ושהיום כבר תליתי כביסה אחת) כדי שהיא תוכל לאכול ולצאת עם חברותיה ושאלתי – עד היכן הציניות יכולה להגיע?! הרי אשתי יודעת שמלכתחילה דעתי איננה נוחה מעצם היציאה – אז היא מצפה שאני עוד אסייע לה כדי לאפשר לה זאת ?! מה עוד שאשתי יודעת שאני בתקופה לחוצה של לימודים... סליחה על האריכות אך אודה לרב אם יוכל להתוות כיוון לפתרון כדי שנוכל לחיות באושר ובשמחה זה עם זו ולא באווירה מעיקה. תודה מראש.

תשובה