שאלה
שלום לכבוד הרב.
אני חייב לחזור בתשובה עשיתי עבירות ואני לא מסוגל אני על סף ייאוש.
משתדל להתפלל להקב"ה והוא עוזר רק היצר מפריע לי ממש הרבה ואני כבר לא מסוגל להחזיק את עצמי.
אני רוצה תיקון שלם אם יש כמובן על שז"ל גאווה תאוות ועוד מה שאפשר.
אני לא יודע אני מרגיש שאם לא יעזרו לי אכשהו אני יפול ואני מפחד אני רוצה להשאר יהודי דתי ותמים ללא חטאים.
אשמח לתשובה מהירה וטובה.
תשובה
בס"ד
שואל יקר שלום,
ניכר משאלתך שאתה שרוי בלחץ גדול כתוצאה מעבירות מסוימות, ואני מציע שלפני הכל תקח לעצמך דקה הפסקה
ותסתכל על עצמך מבחוץ. מה שנראה לי שתראה זה אדם שעשה צעד גדול וקשה מאוד (ואני אומר את זה מנסיון אישי), צעד מאוד לא פשוט שהרבה אנשים רוצים לעשות ונרתעים מהקפיצה למים. אתה אזרת מספיק אומץ והצלחת לעשות את הצעד הזה, ולכן כדאי שתדע שעם כל העבירות שבידך, אתה יקר ואהוב ורצוי בעיני ה´, שאוהב כל אחד מעם ישראל ובמיוחד את החפצים בקרבתו, וכל שכן את אלו שנפלו והצליחו להתקרב ולשאוף לחזור בתשובה על החטאים שעשו.
פעם חבר חוזר בתשובה תיאר לי איך הוא מרגיש. כך הוא אמר: תאר לך, שאבא שלך שאוהב אותך זורק אותך למקום הכי רחוק ממנו שיכול להיות, לאיזה ג´ונגל בדרום אמריקה, ואתה גדל במחשבה שאין לך אבא, שכל המציאות של הג´ונגל שאתה מכיר זו המציאות האמיתית והנכונה ביותר עבורך. ואתה ביום בהיר אחד מרגיש שיש לך אבא, שלא רק שלא הכרת אלא אפילו לא ידעת שהוא קיים. אתה, בתגובה, מתחיל במסע לחפש אותו, למרות שאינך יודע מי הוא בכלל וכל מה שיש לך זו הרגשה עמומה שקיים משהו שצריך לשאוף אליו. המסע הזה מתחיל רחוק, אבל לאט לאט אתה מתקרב, וכל הזמן הזה אבא שלך דואג לך ומסתכל עליך עובר את כל הקשיים והמהמורות בדרך, ומסדר לך עזרה כל הזמן הזה. האם אבא כזה לא ירגיש נחת רוח אדירה בראותו את הבן מתקרב כל הזמן, גם כאשר הוא עדיין רחוק? האם כשהוא אפילו רק ברבע הדרך, זה לא יגרום לו שמחה עצומה לדעת שהבן מתקרב, ונמצא בדרך הנכונה?
זה המקום שבו אתה נמצא עכשיו. ה´ הביא אותך למקום רחוק, וידע מה הוא עושה - כי עובדה שהוא נתן לך את הכוחות להבין את האמת ולשאוף אליה. והתפקיד שלך עכשיו זה לא לוותר, אלא להמשיך בכל הכוח להתקרב ולהתחזק, אע"פ שזה קשה, ותאמין לי שה´ יודע עד כמה זה קשה - אבל, "לפום צערא - אגרא" (לפי העמל, השכר), לפי הכוחות שאתה משקיע בתהליך התשובה שלך, ככה אתה מקבל על זה אחר כך שכר בקרבה לה´, שזהו הערך האמיתי והנצחי ביותר. בנוסף אנו יודעים ש"הבא להיטהר, מסייעים אותו" - כלומר, עצם השאיפה שלך להתקרב ולהתחזק גוררת עזרה מלמעלה, ועם כל צעד שאתה עושה, ה´ עושה שני צעדים לקראתך. לכן חשוב שברגע הזה תתמלא שמחה גדולה על כך שאתה מאלה שעושים את רצון ה´, גם אם לא באופן מושלם, ואתה מתמיד בתהליך השתפרות, שאני יכול לספר לך (אחרי שחזרתי בתשובה לפני כמה שנים) שאינו מפסיק אף פעם, כל הזמן צריך לעבוד קשה. רק שהאתגרים הבאים לכיבוש הם אתגרים גדולים יותר, גם בקושי אבל גם במדרגה שלהם, כי אתה מתחיל בצעדים הראשונים להמנע מלעשות את הרע שהורגלת אליו, וממשיך בקניית מעלות גדולות של עשיית יותר ויותר טוב.
לאור השאלות ששאלת, חשוב לי להבהיר כמה נקודות יסודיות, שנראה לי שהבנה שלהם תעזור לך מאוד בהתמודדות שאתה נמצא בה עכשיו.
קודם כל, "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ה´ לא עשה אותנו מלאכים, ולא מצפה מאיתנו להיות כאלה. למלאכים באמת יש יתרון שהם לא חוטאים, אבל גם חסרון שהם לא מתקדמים. במובן הזה אנחנו במדרגה גדולה משל המלאכים, בכך ש[יש לנו אפשרות להתקדם ולהשתפר כל הזמן]. כל ההתמודדויות שלנו הם כאלה שה´ רוצה שנתמודד איתם, ושהתמודדות איתם בונה בנו את הכוחות לאתגרים הבאים. כתוב "שבע פעמים יפול צדיק, וקם" - כלומר הצדיק אינו זה שלא נופל, אלא זה שיודע לקום אחרי שהוא נופל, לדעת שאמנם הוא נפל, אך הנפילה היא מקרית, והקימה לעומתה, היא מהותית. חשוב מאוד שתדע שבלתי אפשרי להיות נקי לגמרי מחטאים, הנקיון האמיתי הוא המצאות בתהליך של תשובה, שמנקה אותם. הצעד שעשית, של פניה לעזרה, הוא אולי הצעד הכי חשוב שעשית - כי אתה פותח פתח לתורה להשפיע עליך. לכן גם התיקון השלם שהזכרת, הוא לא איזו מדרגה שאני יכול לתת לך איזה טיפ שיקפיץ אותך אליה, אלא מדרגה של שיפור כל הזמן. בכלל חשוב שתדע, שאם רוצים לקנות מעלה אמיתית, אין קפיצות דרך. כל מדרגה נקנית בעמל גדול, בהתקדמות איטית אך נחושה, ובמלחמה פנים ואחור. אך מה שקונים לאחר ההתקדמות הזאת הוא חזק ואיתן הרבה יותר ממה שהיית משיג בקפיצה, שלא באמת בונה מדרגה חזקה בנפש, אלא היא רעועה מאוד ועלולה ליפול כשנתקלים בקשיים. לכן נראה לי, לאור מה שאתה כותב, שאתה נמצא במקום הטוב ביותר שאתה יכול להיות בו - אתה נמצא במאבק והתמודדות עם אתגרים, בלי לוותר. זה [בדיוק] מה שה´ רוצה ממך בשלב הזה.
לעניין העבירות שהזכרת. קודם כל, כפי שכתבתי, בדברים כאלה אי אפשר פשוט להחליט שמפסיקים ויצר הרע נעלם. אני יכול לספר לך שהוא קיים גם אחרי כמה שנים בישיבה, אלא שמתוך לימוד תורה אתה מקבל גם כלים להתמודד איתו. החברה שבה גדלת מביאה אותך לסיטואציות מאוד בעייתיות, שמשאירות עליך רושם שקשה למחות בהחלטה של רגע, במיוחד בענייני צניעות. המאבק שאתה נמצא בו עכשיו הוא על ההתנקות מהרשמים האלה, והמאבק הזה הוא קשה מאוד ובדרך כלל לא רואים בו תוצאות מיידיות. ההצלחה האמיתית היא בהתמדה ובנכונות שלא לוותר.
בהוצאת זרע לבטלה, שהזכרת, יש שתי מדרגות. החומרה הגדולה בעבירה זו, היא כשהדבר נעשה במזיד. אך אם רשמים מהעבר מביאים לכך, אתה נחשב אנוס. זה לא הופך את זה למצב תקין, אבל זה כן מכניס קצת לפרופורציה, ובעזרת ה´ כשתמשיך ותתחזק גם העניין הזה יפתר. העבודה האפקטיבית ביותר על העניין הזה הוא קודם כל התחזקות בצניעות, ואחר כך הידיעה שאתה שולט על מה אתה חושב, ואפשר להרחיק מחשבות שליליות. זה שהן באות זה עצת היצר, אך אתה יכול להחליט שאתה לא נותן להן להכנס. חשוב גם שתדע שהמחשבות האלה באות מתי שהראש פנוי מתורה, ולכן העצה הטובה ביותר היא לעסוק כמה שיותר בתורה, לפי כוחך. תוכל להרחיב בנושא זה בספר "אשיב ממצולות" של הרב יהושע שפירא.
התאוות שהזכרת הן תאוות טבעיות, שיש להן תכלית חיובית, מתי שתקים בית. בשלב זה הן שליליות, אך הפתרון אינו במחיקתם אלא בהפניה שלהם למקום חיובי מתי שתתחתן. בינתיים, ככל שתתמלא בתורה תוכל לטהר אותם ולשמור עליהם בקדושה עבור אשתך.
בעניין הגאוה, זו המידה שאולי הכי קשה לעבוד עליה ולהתנקות ממנה, וגם עליה העבודה היא איטית והדרגתית, אך חשוב שתדע שאתה נמצא בחברה טובה, שכן גם אנשים שלומדים תורה שנים רבות מתמודדים עם המידה הזו. דרך אגב, הנכונות שלך ללמוד תורה ולהשתנות מעידות יותר מכל על היכולת שלך להתרחק מגאווה, כי אתה מבין בעצמך שאתה לא מושלם ופותח פתח לתורה להשפיע עליך. זה בדיוק עניינה של הענווה, לאפשר להשפעות חיוביות להכנס ולשנות דברים, ללא דמיונות מוטעים שאתה יודע הכי טוב מה נכון בשבילך. הדמיונות האלה הן הגאווה הגדולה ביותר, ואשריך שאתה זוכה להבין זאת ולאפשר לעצמך להשתנות לאור התורה.
טיפ חשוב שאני רוצה לתת לך, זה לא למחוק את האישיות שלך ואת הדברים הכשרים שאתה אוהב לעשות. אין שום בעיה להנות מהחיים, להפגש עם חברים, לשחק כדורגל. צריך לבחון כל דבר במבחן ההלכה, ואם לא מדובר באיסור (רוב הנאות החיים אינם איסור...) אז אין עם זה שום דבר רע, ואדרבה חשוב שתשמח ושיהיה לך טוב. ישנה טעות נפוצה של חוזרים בתשובה, שרוצים לקנות את כל המעלות בקפיצה אחת, ומוותרים על צרכי הנפש שלהם. כל זמן שצרכי הנפש הם כשרים, מצווה לספק אותם ולחיות בשמחה. גם ההתקדמות שעושים, צריכה להיעשות בהדרגתיות, עם עצה של תלמיד חכם שמכיר אותך. חשוב מאוד שיהיה לך רב שתוכל להתייעץ איתו בנושאים הללו, רב שאתה לא פוחד לגלות בפניו את לבך ושאתה סומך על שיקול דעתו שיתן לך עצות שמתאימות לך. הרבנים מורגלים בשאלות שאתה שואל ובקושי בהתמודדות עם צניעות וכו´, ויוכלו לתת לך עצות טובות מתוך היכרות אישית איתך. הדרכה של תורה היא אולי הדבר החשוב ביותר בתהליך שאתה מבקש להכנס אליו, וחשוב שתקבל אותה ממקור שמתאים לך.
אם אתה רוצה להמשיך ולהתייעץ, אתה יכול לפנות אלי במייל yoavsb@gmail.com.
חזק ואמץ, ודע לך שאתה נמצא במקום נפלא וחיובי, אתה מתקרב לה´ וזה בדיוק מה שהוא רצה ממך - עם כל הבורות והמכשולים.
יואב.