חולה נפש שרוצה,אך לא מצליח

שלום וברכה

אני חש חרדה פנימית לענות על השאלה הישרה והכנה שלך. מדובר במגע עם המקומות העדינים ביותר בנפש, שדברים רבים בהם כלל לא ברורים לנו, ואני מקווה שאכוון את מילותיי לכיוון הנכון.
לא אחדש לך דבר על עצמך. אתה מתאר את המצב בצורה כל כך ישרה וברורה, כל כך כואבת, וכל כך מסובכת. המאמצים שלך להיגאל מתוך העולם בו אתה נמצא הם מרשימים ביותר, והדבר הראשון שאני מבקש להציע הוא דווקא לא להישבר, אלא להמשיך. קיימת סכנה של התדרדרות לחיבוק החמים והנוח של הייאוש (עד כמה שהדבר נשמע פרדוכסאלי), אך שם לא מוצאים גאולה כי אם חורבן עמוק יותר.
מה שאתה חש כלפי ריבונו של עולם הוא אחד הצינורות הקיימים בנפש האדם. הרליגיוזיות מופיעה בדרכים מגוונות – לעתים היא באה דרך ההכרה השכלית ודרך תורת ד'; לעתים דרך הרגש הדתי; לעתים, ואולי זו ההגדרה המכוונת ביותר למצבך – דרך הדמיון; צינורות רבים יש, וטוב כי אתה מוצא את הדרך שלך.
מה שאנחנו מכוונים אליו אינו מחייב את הקב"ה. בכלל, אין מושג כזה שהקב"ה חייב בו. הוא הטיל עלינו בעולמו שליחויות שונות ומגוונות, וגם נענה לכל אחד מאתנו בדרך אחרת ובצינור שונה. אנחנו כוספים אליו ללא תנאי, וחשים כי עצם התשוקה אליו היא אחת התמורות העמוקות בחיינו ולחיינו. בד בבד, אנחנו ממשיכים לקוות ולצפות לדרכים השונות בהן הוא עונה לבני אדם.
את הקונפליקטים שלנו אף אחד לא יפתור, בשל העובדה שהם אימננטיים לאמונה. יש המכנים זאת יצר הרע, אולם נראה לי כי זו פרשנות שטחית לדמותה האדם. ממשנת הרב סולובייצי'ק למדנו כי חלק מהקונפליקטים האלה נובע מכך שבד בבד עם ההימשכות שלנו לריבונו של עולם, אנחנו נמשכים ובצדק גם אל עצמנו ואל מה שקיים בתוכנו – והסתירה הזו היא סתירה מובנת בעולמה של תורה ובעולמה של האמונה. לפיכך, היא חלק בלתי נפרד מעולמו של האדם המאמין, ואתה כנראה אינו שונה בכך.
כשם שיש דרכים שונות ומגוונות לאמונה, כך יש דרכים שונות ומגוונות להתמודד עם הבעיה הקשה הזו שאתה מעלה. אנחנו מנסים להתגבר על עמנו, ולחלץ כוחות כן לקיים את כל המצוות; אנחנו מנסים למצוא את דרך עבודת ד' שלנו במצוות אחרות, המדברות אלינו בדרכים שונים, כגון מצוות שבין אדם לחבירו, וזהירות מלשון הרע ומהלבנת פנים; ובעיקר – אנחנו מקבלים על עצמנו גם את הייסורים שבחיי האמונה ולא רק את העונג שבהם.
ממוצא דבר תבין שהבקשה שלך אחר תשובה אחת נכונה ומכרעת – לא קיימת. כשם שיש דרכים שונות לאמונה יש דרכים שונות בהם אנחנו צריכים ללכת כאשר אנחנו נמצאים במצב בו אתה נמצא. אולי מה שצריך לעשות הוא להמיר את הציפיות בגאולה טוטאלית אחת ויחידה, בהבנה שגיוון העולם והדרכים הרוחניות שבו הוא הוא העולם בו אנחנו חיים, לקבל את זה, ולשמוח דווקא בצבעוניות שלו, גם אם היא מכאיבה לעתים ?

כל טוב והרבה שמחה