שאלה
בס"ד
לכל מען דבעי!
אני וחברי חברים 4 שנים ברוך ה'
ובעזרת ה' גם בדרך לחתונה.
מאז שהכרתי את חברי הוא שאף לנסוע לחו"ל לעבוד שם עם בן דודו שחי באמריקה כבר שנים רבות ויש לו שם עסק משגשג ומניב רווחים ברוך ה'. חברי ניסה לעבוד פה בארץ במס' עבודות שונות אך הוא מרגיש שלא הולך לו ורוצה לנסות את מזלו בחו"ל.
כל הזמן היה בינינו חילוקי דעות לגביי הנסיעה שלו בהתחלה הוא תכננן שניסע יחד אבל אינני רואה את עצמי מנהלת שם אורח חיים דתי רוחני וגשמי.
אני לא רוצה להתנתק מהמשפחה שלי וגם לא מארץ הקודש.
אני מפחדת לחיות בארץ זרה לי,
כל שאיפותיו זה ללכת לחו"ל לשהות שם כמה שנים לעבוד קצת להרוויח קצת כסף ולחזור לארץ.
לפני כמה ימים ממש הוא "הודיע" לי במפתיע שהוא נוסע אחרי פסח בע"ה לארה"ב לכמה חודשים לבדוק את המתרחש שם ולחזור .
דבר זה גרם לי לעצב נפשי ופיזי רב.
קשה לי להתנתק ממנו ואף אני כועסת שהוא מוכן לנסוע בלעדי,הוא אומר שהוא לא רוצה לנחות על דוד שלו שתינו.הוא רוצה ללכת להשתקם שם ורק אח"כ שאני יבוא איתו.
אני מבולבלת נורא מכיוון שאני לא רוצה לעצור בעדו להגשים את חלומו שחפץ בו כבר כמה שנים,אבל מצד שני לא נתפס לי הנסיעה שלו.
אשמח אם תעזרו לי במתן עצות.
בברכת וחג שמח וכשר!
תשובה
בע"ה
המשנה אומרת שאם יש ויכוח בין בני זוג היכן לגור , בארץ ישראל או בחו"ל, הרי שמי שמעדיף אץ א"י - ידו על העליונה . ואם בן הזוג לא מסכים - כופין אותו. איך? בכך שהוא מפסיד את הכתובה , כלומר שאם זה האיש - יגרש את אשתו וישלם את כתובתה, ואם זו האשה תתגרש ולא תקבל כתובתה, אלא תצא ללא נכסים. זוהי סנקציה חמורה מאד , שמבהירה עד כמה הענין הוא קריטי, ואם זה דבר שעלול להפריד בין בני זוג נשואים , על אחת כמה וכמה שזה נושא בעייתי מאד בין שניים שעדיין לא נישאו. שאלת העתיד של הבית , במובן הרוחני , החברתי והסביבתי היא שאלה מכריעה בבנין בית בישראל, וקשה לוותר על יסוד חשוב כזה.
אמנם מי שאין לו פרנסה בא"י - מותר לו לצאת לחו"ל , להתפרנס ולחזור כמה שיותר מהר, אבל זה נוגע לאדם עצמו, ורק כשממש אין לו כאן כדי קיומו. לא נשמע שזה המצב.
נדמה לי שאולי טוב שיסע קצת לבד, בע"ה הוא יקלוט מהר את הטעות ויקבל באהבה את החיים בארץ , עם כל הקשיים, ואם לא, הרי שבאמת תצטרכו לברר את הענין ביניכם במלוא עומקו והיקפו, ולקבל הכרעות ביחד או לחוד.
בהצלחה, אליעזר