שאלה
בס"ד
שלום לרב,
אני ובעלי נשואים שנתיים ולא מפסיקים לריב.
אני מרגישה שבעלי הגיע לנישואים עם דעות קדומות על תפקיד האשה ועל היחס אליה. הוא בא מבית כזה שבה הזוגיות ממש מעוררת רחמים וחי שם 30 שנה. הוא אינו רואה בי כהכרחית לקיומו, הוא אינו מחזר אחריי והוא לא מבין אותי כמעט בכלל. הוא יכול לראות אותי בוכה וללכת לישון, לצער אותי וללכת לראות משחק אצל חברים. לדעתי, בעלי מנסה להשיג שליטה, אפילו באורחות חיי ובהשקפת עולמי. הוא אינו רואה בי אישיות בעלת מעלה ומתייחס אלי בהתאם. בעלי מתרגז עם דברים קטנים שלא אמורים להרגיז אותו כמו: למה אני משתמשת במי-פה ביום חול במקום משחת שיניים ועוד הבלים.
קראתי תשובה של הרב לגבי זיווגים. יכול להיות שאני ובעלי לא זיווג. אז מה, זה לא מסתדר לעולם?????????????? נהיה חייבים להתגרש כדי לחיות ברוגע ובשלווה? האם רק תחילת הדרך היא כזו? אני כמעט בטוחה שאניחנו לא הזיווג הראוי כי אנחנו רק רבים ואני מרגישה שכל האישיות שלי מדוכאת. אני נובלת במקום לפרוח. הוא גם טוען שהחיים שלו "שחורים". יש לנו תינוקת מקסימה שצריכה לעבור את כל הויכוחים האלה.
האם אין תקנה לאנשים שלא התחתנו עם הזיווג???
אנחנו כל כך רוצים שקט ובית חיובי!!!!!!!!!
אם אנחנו לא הזיווג שהוכרז, האם אין לנו סיכוי לפי תורת הזיווגים?????????
תשובה
שלום לכם,
כמה קשה לקרא את הדברים.
בודאי שיש אפשרות לבנות ולהתקדם, ואפילו להגיע לחיים מאושרים וטובים. זה שיש מתחים ומחלוקות, ואפילו על שטויות, זה קורה בגלל שאתם באמת שונים אולי מאד זה מזו, אבל מי אמר ששני בני זוג שונים זמ"ז, אינם יכולים לבנות ביחד, הרי המאחד בין איש ואשה איננו הבסיס שאיתו כל אחדבא מביתו, אלא המטרה - הרצון לבנות משהו יפה ביחד.
אף אחד לא יודע אם הוא התחתן עם ה"זיווג". כל אחד חושב מדי פעם, אולי בגלל דבר כזה טכזה - מתברר שזה בעצם לא זה. ובכל זאת - התפקיד הוא לבנות , כך שבעוד חמשים שנה - יהיה ברור לנו שעם הזיווג הזה הצלחנו לבנות ולהיבנות.
הדרך, בגדול היא להשתדל לראות בשני , רק את הדברים הטובים והיפים, להתעלם ממה ששונה ממני ולהעצים את מה שיפנה בעיני. זה מצאריך הכנה ועבודה עקבית ומדודה , וכנראה שצריך גם עזרה של מישהו שלישי, שיעזור לכם, אבל זה בהחלט בהחלט אפשרי.... וכדאי!
תיפנו לעזרה, יש ארגון י.נ.ר, ויש יועצים נוספים , ישמחו לתת לכם יד, ולעזור.