התמודדות עם קרוב משפחה 'נוצרי-משיחי'

שלום אור,

ראשית כל אני רוצה שתדעי שמאד התרשמתי משאלתך. את נוגעת בדברים מנקודת מבט מאד בוגרת, מבינה היכן הבעיות, מה כדאי לעשות ומדוע, השאלה היא רק איך. גם סגנון הכתיבה מאד בוגר.. והכי חשוב, את גם נזהרת לא לפגוע בסבתך, כך שמלבד ראש טוב, יש לך גם לב טוב ב"ה. חזקי ואמצי...

הצטערתי כל כך לשמוע על סבתך, ויהי רצון שתתקבל תפילתך ותפילת כולנו ותשוב במהרה מדרכה הטועה לאור באור החיים. אך יותר מכך שמחתי לראות את אמונתך הגדולה והיציבה.. האף שמתעוררות שאלות, הרי זה דבר טבעי ביותר, ואף חשוב.


יש בנו איזו סקרנות כזו לנסות ולהתמודד עם שאלות של הזולת, ואולי אפילו תקווה שנצליח להשפיע עליו. לפעמים זו יכולה להיות חברה מהאולפנה או מהתיכון, לפעמים איזה חניך או מדריך מתנועת נוער שכנה במפגש דתיים- חילוניים, ולעתים ח"ו גם בן משפחה טועה..
כשמדובר בסבתא זה קצת יותר קשה, גם מבחינת הפרש הגיל שמתבטא בידע ונסיון וכו', וגם מצד הכבוד הפשוט שאנו חשים לאדם מבוגר ומרגישים שהוא גם ראוי לקבלו לפחות מפאת גילו ובפרט כשמדובר בסבתא.. לכן לא ניתן לדבר כשווה בין שווים.
אני חושב שברמת העיקרון לימוד כזה אינו דבר רע כל כך.. לפעמים זה גם יכול לעזור לברר כל מני שאלות, זה דוחף להבין קצת יותר לעומק, ובכלל יכול מאד להפרות.

אך לפעמים זה יכול להיות גם קצת מזיק. אפילו יחד עם התועלת המגיעה, יש גם נזק שיכול להיגרם.. יש הבדל בין שאלות הנובעות מתוך חולי, לבין שאלות בריאות.
יש אדם שהולך אל הרופא בגלל מחלה מסויימת, אך יש מי שהולך לרופא כדי לשאול אותו כיצד הוא יכול להוסיף בריאות, כמו למשל לפתח את שריר הגוף ולעשות כושר באופן קבוע. לאכול מאכלים מזינים ומבריאים וכו'.
גם בשאלות באמונה, יש אנשים 'חולים' שצריכים לקבל תשובות בתור תרופה, אך יש אנשים בריאים השואלים שאלות בריאות, שמוסיפות בריאות (כדי לשבר את האוזן, יש הבדל בין מי ששואל האם הקב"ה יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים לבין מי שמברר את דרכיו ומידותיו כדי להידבק בהן).
כשאדם בריא נמצא ליד אדם חולה, לפעמים אפשר להידבק קצת. ב"ה יש לנו מערכת חיסונית טובה ולרוב הגוף מתגבר על החיידקים הזרים שפלשו אליו.. לפעמים הוא גם מתחסן, אך לפעמים חלילה לא. ויש מחלות שגם אם הן חולפות, הן יכולות להשאיר צלקות. קחי לדוגמא את האבעבועות.. ילד צעיר נדבק יותר בקלות, אצל אדם בוגר המערכת החיסונית כבר מפותחת יותר.

בנושאים רוחניים ומחשבתיים כאלה כדוגמת הלימוד שלך עם סבתך- ה'הידבקות' לא חייבת להגיע דוקא בצורה של התפקרות חלילה או משהו בסגנון, אלא יכולה להתבטא גם באופן אחר. למשל- הלך המחשבה.. את יכולה לבנות לעצמך תפיסה והיכרות עם היהדות כאילו הכל בנוי משאלות ותשובות, או לנסות ולחפש מענה לאחרים ופחות לחיות את התורה ואת דרך ד' כמו שהיא צריכה לנבוע ממך. זה דבר שיכול לקרות גם אם אנחנו לא שמים לב לכך.. זו תוצאה של אויר עכור, כעין עישון פסיבי.. לא מרגישים, ביישנים.. ושחור בריאות.
כמו שיש הבדל בין מי שלומד שפה בבית הספר על ידי פתירת תרגילים והכנת שיעורי בית לבין מי שחי את השפה בבית, כשפת אם, וקולט אותה עוד מילדות- כך יש הבדל בין מי שנפגש עם היהדות בצורה שכלית קרה בלבד, ובהקשר של שאלות (בפרט זרות) ותשובות, לבין מי שגדל וחי את היהדות בצורה ישרה ואמיתית, עם חינוך טוב בבית, בבית הספר ובכלל.
ובעניינים רוחניים הילד הצעיר הוא גם אנחנו לפעמים, כשאיננו מספיק בוגרים ו'המערכת החיסונית' שלנו עוד לא נבנתה כמו שצריך.
אני אומר זאת כי יכולה לעבור לך בראש (גם אם בצדק) מחשבה כמו 'אני לא אדרדר ולא אתפקר חלילה מהשאלות שלה. זו לא סיבה להפסיק'. ישנן עוד סיבות נוספות, וזו שהצגנו הינה אחת מהן. לכן אמליץ לך בחום להפסיק את הלימוד.



לכן כדברייך, באמת הייתי ממליץ לך להפסיק את הלימוד הזה עם סבתך, ולומר לה זאת בעצמך (כמובן לפי ראות עינייך, ועל פי היכרותך את הקשר שלך עם סבתך).
יפה שאת דואגת לכך שלא תיפגע, אך חשוב שקודם כל את לא תיפגעי..
מה עוד שאני גם חושב שאין סיבה שהיא תיפגע ממך. לא תפגעי בה אם תסבירי את עצמך כמו שצריך.
אם את חוששת שהדברים ייראו כאילו את נסוגה וכביכול מנוצחת... גם זה לא צריך לקרות עם הסבר טוב.. אבל בכל מקרה זה עדיף על פני המשך הלימוד לענ"ד, וכמו שהשכלת גם את לומר. מכל מקום יש לזה פתרון נחוץ אחר שבלי קשר כדאי לך מאד לעשות, והוא להתקשר ל'יד לאחים' המטפלים רבות בעניינים כאלה ויש להם גם את הכלים להשיב לכל השאלות מהסוג שהצגת. בדרך כלל קשה להחזיר אדם בגיל מבוגר מהדרך בה הוא בחר, אבל אם למישהו יש את הכלים, אולי יהיו הם הכתובת.. וכמובן הרבה תפילות.

מה שהייתי מציע לך לומר לסבתך באופן כללי הוא שאת מעדיפה לבנות את עצמך ואת הדרך שלך עם יסודות מושרשים חזק, ואח"כ להוסיף קומות. לא יתכן שנערה בת 15, וגם אם היא בוגרת, תתחיל ללמוד תנ"ך מתוך לימוד זר שמישהו אחר מציג לה, וגם אם היא תנסה להתחקות אחר תשובות.
אדם שיבוא עכשיו ללמוד פיזיקה לא ילמד למה לא לתפוס את העולם כמו השיטה הקדמונית של שלושת הפילים המחזיקים את העולם, או כל מני שיטות מוזרות אחרות, אלא ילמד פיזיקה. פיזיקה כמו שהיא צריכה להילמד.
גם את, צריכה את להיבנות ולפרוח לאט לאט, על אדני קדושה וטהרה.. ובע"ה תיפגשו בעוד כמה שנים (אף שאני מתפלל שסבתך תשוב בתשובה שלימה בע"ה), ואז תוכלי לדבר איתה מתוך הבניין שלך ומתוך הדרך הסלולה היטב. לא בטוח שזה יהיה בשנה שנתיים הקרובות.. אבל אנחנו לא ממהרים לשום מקום. גם כך זו לא ממש מטרה, אך זה יכול להיות ממילא.
אם זה אכן שייך, אמרי לה זאת בשפתך שלך, ועל פי ההבנה שלך את המצב. אני סומך עלייך שתדעי מה לומר וכיצד.


אתר העונה על שאלות אינני מכיר כרגע, אשמח אם תפני אותי כשתמצי, על אף שאם תחפשי על כל שאלה בנפרד, תקבלי בע"ה שלל תשובות הקיימות ברשת. נדיר מאד לשמוע שאלות חדשות.

ישנם גם ספרים שונים העוסקים בתחומים מגוונים. לרב אבינר יש הרבה ספרים שעוסקים בשאלות של נוער, אך אני לא חושב כרגע על ספר האוגר דווקא שאלות בתנ"ך.

וסתם לגבי השאלה הספציפית שהצגת, כבר בתנ"ך עצמו אנחנו למדים שמשוללת מהקב"ה דמות וצורה... זאת בכמה מקומות. ואם ניקח את הביטוי שבפסוק שהבאת, על כך נאמר בישעיה (פרק מ, י"ח)- “ואל מי תדמיון א-ל ומה דמות תערכו לו". ומלבד זאת, אנחנו לא למדים רק מהכתוב עצמו, אלא שנמסרה לנו תורה שבע"פ, מסורת יחד עם התורה שבכתב אשר בלעדיה אי אפשר להבין כלל את התורה. במסורת זו אנחנו יודעים ללא צל של ספק ש'אין לו דמות הגוף ואינו גוף', לכן גם לא נחשוב להסביר את הפס' כפשוטו.
כעת תוכלי לפתוח פרשנים על התורה העוסקים בעניין, ותגלי שגם את הפשט עצמו אפשר להבין אחרת. למשל- מי אמר שפשט הכתוב "בצלמנו" הוא שלקב"ה יש צורה ואנו עשויים באותה הצורה? ניתן להסביר פשט אחר לגמרי ואף הוא פשט המילים- שהכוונה היא לצורה של הקב"ה מלשון שייכות, דהיינו- חותמו של הקב"ה, הצורה שאיתה הטביע את האדם (פירוש רש"י). אם תנוח עלייך הרוח הטובה, תוכלי גם לעיין בספרו של ר' חיים מוולוז'ין 'נפש החיים', שם יש לו ביאור לפס' זה בתחילת פרק א' בשער הראשון, שם הוא מסביר מדוע דוקא נאמר "בצלמנו ובדמותנו".

ככלל דעי לך שאינך צריכה להתרשם מכל מני דעות כאלה כמו של סבתך. אינני יודע מה גרם לסבתך לטעות אחרי האמונות הזרות האלה ומתי עשתה זאת, אך לרוב הסיפורים לא כל כך מרשימים.
התורה מאריכה לספר לנו כל כך הרבה על עם ישראל, עוד מימי האבות, דרך יציאת מצריים, בנביאים על כניסת עם ישראל לארץ ועל החיים בה. כל התורה מספרת לנו על איך שעם ישראל מופיע את שם ד' בעולם, כיצד ד' משגיח על עם ישראל- בגלות ובארץ. נבואות רבות מלמדות אותנו שלא יחליף הקב"ה את עם ישראל באומה אחרת, ולמען האמת גם הנצרות מודה בעניין הזה, לכן במהלך השנים היו זרמים שפיתחו להם את השיטה שעם ישראל חייב לחיות ולהתקיים, אך להיות מושפל. כעת כשחזרנו בחסדי ד' הגדולים לארצנו- הייתה זו כסטירת לחי, אלא שהם לא הגישו הפעם את הלחי השנייה.. אלא התכחשו להקמת המדינה ולא הכירו בנו כמדינה.
הסגולה שלנו, הייחודיות שלנו, הייתה עוד בבריאת העולם. על זה נלמד בפרשות הבאות. מה שהתורה מלמדת אותנו על נצחיות עם ישראל הם דברי אמת הקיימים לעולם, דברי אלקים חיים. הנצרות סילפה את כל המציאות של עם ישראל, ואמרה שתחת עם ישראל קם עם חדש, מי שהלך אחר אותו האיש ושנים עשר אנשיו. התורה מלמדת אותנו שיש זרע קודש, עם סגולה. הנצרות לעומת זאת אומרת שכל מי שמאמין במשהו מסויים הוא 'עם ישראל'. מי שמוציא מפיו משפט אחד יכול כבר להיות בגן עדן. גם אם יביאו ראיות מפסוק אחד או שניים לכך שעם ישראל הוחלף כביכול, לא יהיה בזה כדי לערער את האמת האלוקית המשמיעה לנו שיש עם אחד שאיננו בנוי מהתאגדות של אנשים, אלא בני העם הם זרע קודש- בני אברהם יצחק ויעקב. בשבת האחרונה קראנו את פרשת בראשית, ובע"ה בשבתות הבאות נתחיל את הלימוד על עם ישראל. נתחיל להבין אותו כבר במפגש עם אברהם אבינו.



כל מה שאמרתי לך עד כאן הוא בתור עצה לשאלה שלך...
אבל בעניין סבתך, כפי שכבר אמרתי לך קודם לכן כדאי מאד לפנות ללב לאחים, שם אולי הם יוכלו גם לומר לך מה כדאי לעשות, ואולי אף יוכלו לעזור בעניין סבתך. יש להם נסיון רב בעניין.

כך אולי גם תוכלי לומר לסבתך שאמנם את כרגע לא מעוניינת להמשיך בלימוד איתה בגלל סיבותייך, אך את מוכנה שאם היא תלמד עם מישהו מיד לאחים, תשתתפי אף את בלימוד הזה... יחד אתם.

כאן תוכלי למצוא טלפונים שלהם, או לשלוח הודעה ויחזרו אלייך לדוא"ל.
http://www.yadleachim.co.il/Index.asp?SourceID=20