שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת 37 ועובדת כמזכירה, הבוס שלי אדם דתי אורטודוקס והוא כל הזמן משפיל אותי ומדבר אלי בשפה ניבזית, על כל טעות הכי קטנה שיכולה להיות ואפילו אם בכלל כשהוא מגיע לעבודה עצבני אז את כל עצביו הוא "מוריד עלי" , אני עובדת מאוד נאמנה וגם אחרי העבודה הולכת "לסידורים של המשרד" (שעל זמן זה הוא לא משלם לי) לאחר מכן בצהריים הוא הולך להתפלל "מנחה" ואני מרגישה שהוא בכלל לא צריך להתפלל אם לאחר מכן הוא חוזר וממשיך לרדות בי כמו "בעבד" אני עובדת מאוד מאוד קשה במשרד וההני העובדת היחידה שלו העבודה אצלו היא גם "בבחינת ניצול" זאת אומרת שהוא לא עושה כלום ואני כל היום סוחבת תיקים ומשרתת אותו וכמובן ממלא את תפקידי בתור "מזכירה" שאלתי היא מה עלי לעשות בנדון האם עלי לדבר איתו או לעזוב את העבודה אצלו כי כמובן "הגיעו מים עד נפש" (מצבי הכלכלי לא טוב בכדי שאני יעזוב את המשרה) אודה לך באם תוכל לענות על שאלתי.
תודה רבה,
תשובה
ב"ה
שלום.
אני מבין לליבך .זה מאוד קשה לקום בבוקר וללכת לעבודה כשאת יודעת שאת עתידה לעבור מסכת שלמה של ייסורי נפש והשפלות.
כדאי לך למצוא הזדמנות נאותה ולשוחח איתו על כך שיחה גלויה ואמיתית.
-את צריכה לתאם מראש את מועד השיחה ולדאוג לכך שהטלפון לא יצלל בזמן הזה ושהאווירה תהיה שלווה ורגועה עד כמה שניתן.
[-]תכיני מראש בדף כתוב נקודות לשיחה ותכתבי את כל אשר על ליבך.
[-]אם ניתן שהשיחה תתנהל "על כוס קפה" זה טוב.
-תדברי לא בצעקות ולא בכעס ולא בהתלהמות אלא בלשון רכה ובקול רגיל ותשתמשי במילים עדינות.
[-]תשתדלי בתחילת השיחה לומר את הנקודה העיקרית. ולפני כן תאמרי מילות פתיחה ופרגון ואחרי כן תשתדלי להבהיר שאת כן מרוצה מהעבודה אבל לא מרוצה מהייחס .את הנקודה הזו יש לך להבהיר היטב !
[-]תשמעי את מה שיש לו לומר כי יתכן שיש לו הערות נכונות .ואז תרשמי אותן על דף ותקחי אותן לתשומת ליבך .
[-]ואולי תוך כדי השיחה תמצאו את הדרך הנכונה לעבודה משותפת ויעילה .
אני מניח שאם תפעלי בכיוון הזה זה יכול לעזור ולהועיל.
ואם את רואה שזה עזר רק לכמה ימים אבל אח"כ הוא "חוזר לסורו" אז יש בידך כמה אפשריות. ואת תצטרכי להחליט מה טוב לך בסיטואציה שבו את נתונה :
1) לפנות ל"מועצת הפועלים" ולהתלונן.
2) להמשיך כך .
3) לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת שיש בה גם סיפוק ואור בעיניים.
אבל אסור לך בשום פנים ואופן להכנס ל"מרה שחרה" וליפול בתהומות של עצבות .
מוכרחים להיות שמחים חייבים להיות שמחים אנו מצווים להיות שמחים זה לא קשה להיות שמחים !!!!! ו... כדאי ללמוד מהפרחים לא לקמץ בחיוכים כמו שכתוב בשיר של של אלברשטיין אני מצרף לך אותו :
[חיוכים ]
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים את העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים,הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?
[כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לצחוק ולחייך נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב. ]
צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לחלום ולקוות נסו רק פעם
אפשר לצחוק ללא סיבה, אפשר גם לשיר.
אדם הולך בעיר, והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב."
כדאי לך להתחיל את יום העבודה בזמן שאת מפנה אותו לעצמך.
הזמן הזה (שלא משנה מה אורכו), חייב להיות עבורך [זמן איכות ], תעשי בו כל אשר גורם לך נחת, כגון: לנגן בגיטרה,
לחלל בחלילית,
לקרוא פרק תהילים באויר צח של בוקר,
להתפלל תפילת שחרית,
לבצע צעידת בוקר,
לכתוב שירים, סיפורים או מחזות.
וכו´.
כדאי לך בסופו של יום עבודה להשקיע בפיתוח הרוחני/חברתי שלך כגון:
להשתתף בשיעור או הרצאה יומית קבועה,
להפגש עם חברות,
ללכת לקונצרט,
להמנות על חוג ציור או חוג יצירה כל שהוא,
מחול וריקודי עם,
וכדומה.
את המינון ואת החוגים, רק את יכולה לקבוע.
לדעתי זו הדרך שבה את יכולה לטפל בעצמך בעקבות העבודה והעול שאת נושאת על כתפייך.
בהצלחה,
עוזיאל
-