שאלה
שלום הרב שרלו,
הרמב"ם אומר שאין לכל אדם השגחה פרטית, אלא אם כן הוא צדיק עליון או נביא.
איך אפשר לחיות עם תחושות כאלו שאין לנו שום השגחה? הרי ההשתדלות שלנו היא מוגבלת ולא כל דבר בידיים שלנו. יש אנשים שעושים הרבה השתדלות למצוא זיווג למשל, ולא מוצאים. ויש כאלו שמוצאים כמעט ללא השתדלות, במקרה. (כך יוצא לפי הרמב"ם אם הבנתי נכון).
איך זה מסתדר? בהנחה שנביאה אני לא יהיה בקרוב, קל מאוד להתייאש במצב כזה.
תשובה
שלום וברכה
ריבונו של עולם משגיח על כל באי עולם.
יש לצדיקים עליונים ונביאים השגחה מיוחדת, והם ראויים לה. לשאר בני אדם, כמונו, ישנה השגחה אלוקית קבועה ותמידית, וריבונו של עולם מכוון גם את דרכם.
כל טוב