הרב קוק והמזרחי

שלום

כל אלה הם חסדים גדולים עלינו, להעמיק את משנתנו לאור השאלות.
ככל שהשאלות בהירות יותר, חודרות יותר, עמוקות יותר-כך האור שהן תופענה בבירורים שלנו, גדול יותר. כך כתב הרב זצ"ל, לבנות קומת הקודש ממעל לכל האתגרים.
לכן עליך ללמוד בעומק ובמשך שנים את התורה בחלקיה האמוניים (בצד חלקיה הנגלים בעמל). להתחיל בראשונים, להמשיך בגדולי האחרונים ולסיים במשנת מרן הרב. ואז ירווח לך ולא תהיה במבוכה.
לטענות עצמן- אכן חלק ממשנת הרב זצ"ל סולפה ע"י חלק מהמזרחי. הרב לא היה פשרן ולא ויתר על קוצו של יוד בש"ס ובפוסקים ובכל חדרי התורה, עבור שום ערך. הוא היה גאון וצדיק בסדר גודל של השורה הראשונה במאות השנים שקדמו לו, ועמוק ברזי התורה מאד. ראייתו האמונית היתה נבואית ביסודה ופרשנית בסגנונה, ואנו רואים כיום את משנתו מתקיימת- אור גדול מתוך בירורי התחיה האחרונים. בייחוד משנתו במאמר ´למהלך האידיאות´, באה כיום לביטוי בחברה.
חלק מהמביטים השטחיים מן הצד טועים לחשוב אותו למפחית ערך התורה מול ערך הלאומיות וכדומה אך זהו סילוף. הרב החמיר בהלכה, והיה תלמיד של הנצי"ב והמשך של וולוז´ין. קרא אגרותיו, עבור על ספרי ההלכה שלו ועל חידושיו, והבט בכל התורה ומקורותיה נפרשים על ידו.
הרב דרש תורה שלימה, ודוקא היא מדריכה למהלך ארוך ואיטי, והבנת עומקי האומה השבה לתחיה, ומתוך כך עידוד הכוחות הבריאים בה, גם אם מעורב בהם חושך.
אל מול החושך נאבק הרב. הוציא הודעות בכל ירושלים ´בן אב"י סתום פיך!´ כמחאה על דבר אתמר בן אב"י שהציונות דבר אין לה עם הדת.
הרב לא ראה עצמו חלק מהמזרחי, שהיתה תנועה שראתה עצמה כמשגיחת הכשרות של המפעל הציוני ולא מובילה. הוא דרש גודל והובלה אמונית, שיבת ציון באמונה ובתורניות עמוקה ושלימה, הוא שאף לדגל ירושלים. כיום הציונות הדתית ב"ה יותר קרובה לדגל ירושלים מאשר למזרחי דאז (עם כל הזכויות השמורות לו), אך עוד רבה רבה הדרך להתאמה עם חזונו. ומה עוד שיש כוחות הרוצים להשיב את הציונות הדתית לימיה כמשגיחת כשרות מנומסת ולא כמובילה אמונית בשם ד'.

מה שטאוב כותב הוא חוסר הבנה בסיסי בכתבי הרב והרצי"ה, וכמעשהו בספרו כך מעשהו במאמר שהבאת. לא להתרגש מזה, אלא ללמוד את המקורות ברב ולהבחין את חוסר ההבנה שלו.

אזמרך בלאומים- על הסברות שהם אומרים יש לחלוק ולכבד. אך על השקרים שהם טופלים על גדולי ישראל (וכבר מחו על כך גדולי החרדים), בזה יש למחות ולסלק מן הבית את כתביהם השקריים. הגרי"ש אליישיב מכנה רק את הרב קוק בשם ´הרב´ בסתם. הרב זצ"ל חיתן אותו, והיה רבו של רבו של הגרי"ש.

כל טוב