הרבה פעמים אני נופלת - לבנות

שלום גם לך.
בואי נאמר שהרבה יותר מצער, מפריע וכואב היה אם לא היינו כאן עכשיו.
זה לא שאנחנו מקדשים ת´נפילה או משהו. ממש ממש לא.
אבל תסכימי שלהיות מודעת למה שקורה לך, לקרוא לילד בשמו ולקחת אחריות זאת כבר חתיכת התקדמות.
עכשיו רגע לפני שנדבר על רגע האמת, מה שקורה אחריו ומה שביניהם, רציתי לשאול אותך משהו.
יש מצב כזה שתעמדי ברמזורידה של הכניסה לעיר ותרצי לחצות שם לכיוון התחנה המרכזית נגיד,
פתאום ממש ממש ימאס לך לחכות ותזכרי גם שאת שיא הממהרת לאוטובוס,
ואז לא משנה שטסות שם אלף מכוניות ואוטובוסים בכמה נתיבים, ואת פשוט תחצי עליהם,
כשהסיכוי שתגיעי למתחתיהם בשברירי שניות הקרובות הוא דיי גדול עד גדול מאד.
מה את אומרת יש מצב כזה?
אמממ... אז מה, את אומרת שלא?
חשבת פעם איך קורה שכל מה שפימפמו לך על זהירות בדרכים,
ו´שעדיף לאבד רגע בחיים מאשר חיים ברגע´ ושאר סיסמאות כן באות לידי ביטוי בתכל´ס, ברגע האמת מה שנקרא?
נכון. זה כי הלב שלך מספיק מחובר למה שהשכל מבין,
ואת יותר ממבינה כמה מסוכן זה יכול להיות שגם יום חלום יכול להסתיים באסון..
עכשיו בואי ניקח ת´עיקרון הזה ונשליך על הסרטים, האינטרנט ומה שזה לא יהיה.
ברגע שתצליחי להגדיר ללב שלך מה ולמה את לא רוצה בקטעים האלה יהיה לך גם קל יותר להתמודד.
כי בינינו, בריחה למקומות האלה יושבת על חוסר כלשהו בנפש,
וכמו בכל רעב אפשר להתאמץ ולהכין אוכל נורמלי, אבל אפשר גם להשביע ת´עצמך ברגע,
ג´אנק פוד כידוע זה לא משהו שממש קשה למצוא היום.
תחשבי איפה את יכולה למצוא אוכל נורמלי לנפש שלך ככה שהיא תשבע,
אבל ככה שגם בכמה רגעים שאחרי היא לא תחטוף איזה כאב בטן עצבני או כל דבר מבאס אחר.
חוץ מלמצוא עוד עיסוקים, אפ´חד לא בא ואומר שאת צריכה להיפרד עכשיו מהציוויליזציה,
ולמר למחשב ´שלום שלום ואל תבוא לי בחלום´.
כי גם ת´תשובה הזו לא נקשור ליונה לרגל,
מה שכן, כדאי לחשוב איך מייעלים ת´עסק גם מהבחינה הלכאורה טכנית:
לדוגמה מה את אומרת על לבקש מאבא ואמא להתקין רימון בבית,
בובה של אינטרנט עד שהוא חוסם משהו שאת צריכה.
סתם. ועכשיו ברצינות: אחלה אופציה שעוזרת להישאר מחוברים לעולם רק בלי כל הזבל שמסביב.
ומה את אומרת על להגדיר מראש כמה זמן את הולכת לבלות בחברת המסך והעכבר,
ומה בדיוק את הולכת לעשות:
לצ´וטט בג´ימייל/לתייג תמונות בפייסבוק/לשחק באבלס בוואלה כיף...
קיצורים לבוא מתוכננת זה שם המשחק פה, נכון שלזרום זה הרבה יותר בקטע היום,
אבל ככה, אין מצב שבכיף שלך תעבירי ערימת שעות בלי שתדעי על מה ולמה בדיוק הם נעלמו לך מהחיים,
ויותר מזה את תשלטי גם בתוכן שלהם בלי לאכול ת´לב ברגעים שאחרי.

הצלוחה שיהיה.
שבת שלום
רינת
rintz3@gmail.com