הציפיה והכמיהה לגאולה

שלום שואלת יקרה!

התפילה שלך היא הכי אמיתית ונוגעת שיש, אשרייך שאת אחוזה בציפייה בצורה כל כך חיה וחזקה!
את שאלת השאלות את שואלת; תוהה מתי יגיע סוף הגלות ומלכות ה' תתגלה סוף סוף. אני בטוח שלא רצית שאומר לך שעוד יומיים או שנתיים, אבל בכל זאת אביא את הגמרא במסכת סנהדרין (דף צז, ב. מדף צו, ב הגמרא מתחילה לעסוק בענייני המשיח, וממשיכה עד דף צט, א), שעוסקת בחישובי הקץ של הגלות:
א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין,
שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא.
אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לו - שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה? ת"ל) ישעיהו ל, יח) וְלָכֵן יְחַכֶּה ה' לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי -ֱלֹהֵי מִשְׁפָּט ה' אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ.
ונסביר: הבעיה בנקיבת מועד מפורש ובאמירה שהמשיח יבוא בזמן מסוים היא בכך שאמירה שכזו לא תמיד מתקיימת, כפי שאנו רואים, ואז מי שחיכה וציפה מתייאש. זו הסיבה שבגללה ר' שמואל מתבטא בחריפות שכזו. הייאוש יהיה מובן ויהיה לו גם נימוק - "כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא", כלומר בגלל שעבר הזמן המיועד, כבר אין אפשרות שהוא יבוא - כבר פספסנו את התחנה, ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
קשה לך עכשיו - בנו בך תקוות ואז ריסקו אותן, וזו תחושה חריפה ומייאשת. עם זאת, את יודעת שזה שמישהו שיקר לך לא אומר שהמשיח לא יגיע - אותו לא מעניין מה אמרו ומה לא... 'נכון ונכון', את בטח אומרת, 'אבל עדיין קשה לי!'. הקושי הזה הוא הסיבה שבגללה אמר ר' שמואל את דבריו - זו אכן בעיה שאין עליה תשובה במובן הפשוט של המושג 'תשובה' או 'מענה'. אז מה כן? ר' שמואל אינו נוטש אותך, והוא מציע דרך התמודדות משלו (במקום לומר תאריך ושעה) - 'חכה לו'. אנחנו צריכים לחכות ולצפות אל בואו של המשיח, ולעשות זאת בצורה פעילה. המציאות היא באמת לא מושלמת, וקשה לנו עם זה. זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו צריכים להתאמץ ולשנות. אם רוב הזמן חיִינו את חיֵינו בלי לחשוב יותר מידי על התכלית שאנחנו מחפשים, עכשיו, כשאנחנו מרגישים מה חסר ומה אנחנו רוצים - אנחנו יכולים לעשות דברים שישפרו את המצב; עלינו לתקן את עצמנו, לא חסרה עבודה...
כשר' יהושע בן לוי שאל את המשיח מתי הוא מגיע (סנהדרין צח, א), המשיח ענה לו 'היום'. אחרי שהוא לא בא, אמר ר' יהושע את אליהו הנביא שהמשיח שיקר לו, כי הוא אמר שהוא יבוא - ולא בא. ענה לו אליהו 'הכי אמר לך [כך התכוון לומר לך] היום - אם בקולו [של הקב"ה] תשמעו'. הדברים תלויים גם בנו ובמאמץ שלי ושלך.
זווית נוספת שיכולה לעזור להתמודדות עם הקושי היא בהסתכלות על הכיוון החיובי והנפלא שאליו מתקדמת המציאות. המצב כיום כל כך יותר טוב ממה שהיה לפני 100 שנה, או לאורך כל הגלות! כל ההיסטוריה של התקופה האחרונה שונה לחלוטין ממה שהיה לאורך הגלות, ולא לחינם רבים אומרים שמדובר על תחילת הגאולה. המצב לא כל כך נורא, למרות שהוא בהחלט חסר. חשוב לנו גם לזכור כי הקושי שאת מרגישה הוא אמיתי, והוא זה שמקדם את המציאות; אם היה לנו מושלם עכשיו, כלום לא היה מתקדם. כך אנו רואים גם את חלקה המלא של הכוס, וגם את החלק שעדיין לא מלא.

נמשיך עם דברי ר' שמואל, שמוסיף נקודה שמאוד נוגעת בי. 'שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה?! לכן יחכה ה' לחננכם...' גם הקב"ה מחכה וגם הוא רוצה כביכול לגאול אותנו; גם הוא כביכול סובל, וגם השכינה מצטערת על המצב הנורא, 'עִמּוֹ-אָנֹכִי בְצָרָה' (תהלים צא). אנחנו לא לבד. כל הצדדים השותפים בברית רוצים שהמצב ישתנה והגלות תסתיים.

כצעד מעשי הייתי מייעץ לך לבחור תחום שבו את רוצה להשתפר, או להעביר אותו למקום יותר מרכזי בחיים שלך (תנועת נוער, מחשבה על מי שסביבנו, עזרה להורים, שלוות הנפש, תפילה - אני סתם זורק נושאים, אבל רק את יכולה לבחור לך משהו שקשור אליך). זה אולי נשמע קצת לא קשור, אבל בגלל שאני מרגיש שהכמיהה למשיח הוא לבוש אחר של החיפוש אחרי השלמות, אני מפנה אותך לחפש את השלמות בכל מקום ובכל מובן. בסופו של דבר ההתקדמות האישית שלך תקדם את הכלל, וגם עת המשיח בא תבא.

נ.ב.
חוץ מזה, נראה לי שכדאי שלהבא לא תאמיני לשום הודעה שאומרת משהו שקשור למשיח, ולא משנה מי שלח אותה.

כל טוב ובהצלחה,
חננאל