שאלה
בס"ד
לאחרונה יצא לי להתווכח עם אדם בעל השקפה חרדית הטוען כי צריך ללמוד תורה ולא להתגייס לצבא. הוא הסביר שכיום הצבא אינו מצוה מכיוון שיש בו גם בנות ולכן אין השכינה שורה בו. הדבר הזה גרם לי גם להרהר אחר הגישה הכללית של הציבור שלנו: כיצד אנו רוצים להשפיע כשידוע לנו שיש תג מחיר כל כך גבוה? הרי אין אומרים "חטוא כדי שיזכה חברך".
הדברים האלה מאוד מטרידים אותי, אשמח להסבר ולמקורות הלכתיים לגישתנו...
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה!
לימוד תורה ושירות צבאי אינם סותרים זה את זה - ספרא וסייפא הכרוכים יחד. זוהי גם דרכם של ישיבות ההסדר. במיוחד שמדובר במצב של מלחמת מצווה כולם חייבים לצאת כפי שמבואר במשנה אחרונה של פרק משוח מלחמה ממסכת סוטה. ומהי מלחמת מצווה? כותב הרמב"ם הל' מלכים פרק ה' הלכה א "מלחמת שבעה עממים, מלחמת עמלק ו[עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם]. מכאן המצב הביטחוני שאנו שרויים בו קרוי מלחמת מצווה ולאף אחד אין פטור הלכתי משירות צבאי במצב הביטחוני שלנו( הקושיא דווקא על התפיסה החרדית המנוגדת להלכה הפשוטה).
לגבי בנות בצבא. במשנה בסוטה (דף מד ע"ב) נאמר שלמלחמת מצווה יוצאים כולם גם כלה מחופתה (שיטת חכמים), ר' יהודה אומר רק למלחמת חובה. ברם הגמרא בלשון הראשון אומרת שההבדל בין ר' יהודה לבין חכמים הוא הגדרתי למה הם קורים מלחמת מצווה ולמה חובה. רשות של חכמים=מצווה של ר' יהודה, מצווה של חכמים=חובה של ר' יהודה. מכאן מדובר למעשה באותו דבר - במלחמת מצווה גם נשים יוצאות למלחמה. לפי לשון השני של הגמ' שאותו אומר רבא שהמחלוקת האם מדובר במצווה או לא מדובר במצווה במצב שיש גוים, אך לא באים על עם ישראל - לחכמים זו מצווה, לר' יהודה זו מלחמת רשות, לכן נשים לא יוצאות למלחמה וגם שאר דיני מלחמת רשות חלים, כגון עיסוק בתורה וכו' הגובר. ברם במצב שלנו להלכה יש לומר שמדובר במצווה - גוים רוצים לפגוע בנו. וגם אם תאמר שאנו עושים פעילות מונעת, אז בכל מקרה הלכה כחכמים ולא כר' יהודה. מכאן ברור הדבר שגם אם יש בנות בצבא שכינה שורה על מחנה ישראל, כי אנו מצויים במלחמת מצווה. עוד דבר לא עצם הימצאות הבנות מסלקת שכינה, אלא "ערוות דבר" כפי שנאמר בתורה. לצורך זה צבא עושה המון - מגורים נפרדים, גדרות המבדילים בין מגורי בנים לבין מגורי בנות. בנוסף לכך בגדודים קרביים אין בנות ככל (קרקל לא נספר לענין הזה). גדוד היוצא למלחמה יוצא בלי פקידות, מש"קיות ת"ש וכו'. גם ביומיום הם לא כ"כ רואים אותן.
מצד שני אתה יכול לשאול, אז למה רבני ציונות הדתית לא מתירים לבנות לשרת בצבא. התשובה היא קצת מורכבת. אם נאמר את הדברים על רגל אחת, אז הם כדלקמן. יש הרבה בעיות של מסגרת בשביל בנות בצבא (צבא פשוט לא ערוך לכך) ולכן הן בנקל יכולות להגיע לרפיון רוחני. בנוסף לכך אין אנו רואים כדבר חיובי עיסוק של נשים בדבר הקשור להרג, ופגיעה - מלחמה אינה עסק של נשים. לכן במצב שלנו שאנו יכולים להסתפק בלי עזרתן, לא נגייס אותן גם למלחמת מצווה. וכדי לפטור אותן מחיוב מצווה אנו מסתמכים על דעתו של ר' יהודה.
בברכה,
חיים דב בריסק