הפסקת קשר תלותי

שלום יקירה.
תודה רבה שפנית אלינו בנושא כל כך חשוב.

גיל ההתבגרות הוא גיל מאד רגשי- מצד אחד אנחנו חווים הכל בעוצמות חזקות: אהבה, שנאה, קנאה. ומצד שני: נורא חרדים לפרטיות שלנו ונזהרים מלפרט באוזני מבוגרים את המחשבות שלנו הפרטיות.

דבר זה עשוי להוביל לתלותיות באדם אחר שנותן לנו מענה של מבוגר- ייעוץ, הקשבה וכו´, ומצד שני אנו בוטחים בהיותו שומר סוד כי הוא "חבר" ולא "הורה". קשר כזה, כמו שהשכלת להבין לשמחתי- הוא מסוכן. קודם כל מסוכן שנהיה תלויים באדם אחר. גם כי זה גורם לך לשנות החלטות שלך, רצונות שלך- מה שנקרא הסחפות. נתת דוגמא ואני יכולה להחמיר במקרים שכבר לצערינו קרו: אדם שסחף אדם אחר לפגוע בעצמו, לענייני פשיעה או להרוס לעצמו את העתיד. וגם כי את לא יודעת את הכוונות של אותו אדם. מקובל לחשוב שהורה שלנו ירצה בטובתינו ולכן בניגוד למה שמתחולל בנפש נגד ההורים- עדיף לפנות אליהם כי כוונתם ישרה, מאשר לאדם זר שאת לא מודעת לנזק שעלול להתחולל מקבלת ההחלטות שלו עבורך.

לכן עצתי מתחלקת לשניים: מה להגיד לה?
את לא צריכה לומר כלום. צנני את הקשר בהדרגתיות. התקשרי פחות, התחמקי מלפגוש אותה. אינך צריכה להתנתק לגמרי [אלא אם כן את חשה שהיא מסבה לך נזק ממשי]. אנשים מתרחקים. אין מה לעשות. מצאי לך עיסוקים: התנדבות,תחביבים: נגינה, קריאה, חוגים, שיעורים , חברות חדשות ותיהי כל כך עסוקה שבאמת פשוט לא יישאר לך זמן אמיתי וגם לא בראש או בלב כדי לדבר עימה.

עצתי השניה היא בנוגע אליך. את נוטה לפתח תלות באדם אחר וזה מראה לי על איזשהו חוסר בחיים שלך. מדוע את צריכה שמישהו יחליט עבורך? מדוע הוא טוב ממך? היכן הביטחון שלך בעצמך?
אני מציעה לענות על השאלות האלה בעזרת איש מקצוע כמו פסיכולוג או עובדת סוציאלית. הן את יודעת שהיום מקובל מאד ואפילו בעניינים פעוטים מזה להיעזר באיש מקצוע. אם תקרע לך חצאית תלכי לתופרת נכון? אז כאן זה אותו דבר - יש אנשי מקצוע שזה תפקידם וישמחו לעזור לך. אם את חשה שאת יכולה לשתף בן משפחה- אמא, אבא או אחות במה שקורה לך- ככל שתקדימי כן ייטב. פתחי קשר קרוב ותומך עם הוריך- שיתנו לך מענה אמיתי - וכמו שקראת לו :"טבעי ובריא".

אנחנו כאן בשבילך,
שלומציון.