שאלה
שלום וברכה!
בספרו של הבן איש חי(-שו"ת רב פעלים, חלק א', שאלה יא), הוא מסביר כיצד ניתן להפסיק את קריאת הפסוק באמצעו שהרי זה נוגד את הכלל- "כל פסוקא דלא פסקיה משה רבנו ע"ה לא פסקינן". הוא מסביר שניתן להפסיק פסוק באמצעו כאשר מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
א. הפסוק מקורו בכתובים (ולא בתורה או נביאים)
ב. כשאומרים אותו דרך תפילה או תחינה
ג. כאשר אומרים עד 2 מילים מתחילת הפסוק
ד. כאשר יש אתנחתא אז זה מחלק את הפסוק לשניים
אומנם, בשש זכירות שאומרים כל בוקר, בזכירה השניה (רק השמר לך...) בחלק מהסידורים הפסוק השני נקטע באמצע ואומרים רק: "יום אשר עמדת לפני ד' אלוקיך בחורב" בלי המשכו! ואילו הטעם על המילה בחורב הוא סגול (והאתנחתא בפס' באה רק לאחר מכן) וגם אינני חושב כי המילים יום אשר עמדת.. הם דרך תחינה או תפילה (אלא אולי אפשר לתרץ שהפס' הקודם לו הוא דרך בקשה מהעם שלא ישכח ולכן גם הפס' שבא אחריו). על כן רציתי להבין כיצד ישנם סידורים (כדוג' תפילת כל פה) שמפסיקים את הפס' באמצעו.
תודה רבה.
תשובה
יפה שאלת, ואכן גם לענ"ד לא יפה עשו העורכים של אותם סידורים, (צריך לזכור שהם לא היו בהכרח תלמידי חכמים גדולים). נראה לי כי בגלל שהפסוק ארוך מאוד, הם העדיפו לקצרו על מנת שאנשים לא יירתעו מלומר את הזכירות, ואפשר שהם סמכו על כך שיאמרו את הפסוק בלי הזכרת שם שמים. אולם הנכון הוא לכתוב ולומר את כל הפסוק.
כל טוב,
רונן לוביץ