שאלה
בפרשה הקודמת הייתה פרשת שירה ושאלו אותי "הנה את רואה למה אומרים שנשים לא יכולות לרקוד ולשיר ליד גברים עובדה שמריים והנשים ביציאת מצריים שרו ניגנו ויצאו במחולות"
מה אומרים לאנשים שאומרים לך "העיקר דרך ארץ מה מקבלים בעולם הבא על שיעורי תורה זה על הדקויות העיקר זה להיות בן אדם טוב זה מה שחשוב" כלומר מישהו כבר יש לו מידות טובות ודרך ארץ זה מה שחשוב כי הוא נולד עם מידות טובות כי הוא עם מידות טובות מלכתחילה.
מה זה שווה בן אדם שמתאמץ ורוצה לעבוד על המידות שלו והולך לשיעורי תורה ומנסה כל יום ללכת ואוהב את זה מנסה לעלות למעלה עם קשיים והתמודדויות רבות ויש נפילות בקשר למידות שלו אז מה זה שווה כל הלימוד תורה שלו אם יש לו קשיים לעבוד על המידות שלו.
כמו כן אמרו לי שהתורה שקוראים בבית הכנסת מה שכתוב זה מה שצריך להבין והשאר גמרא דרש זה אנשים רשמו את זה אז אין לזה כל כך חשיבות כל אחד פירש לפי רעות עיניו.
אני רוצה גם בשבילי לחזק אותי כששואלים אותי אני אהיה חזקה ולא התבלבל עם מחשבות כאלה ואחרות.
תודה
תשובה
שלום וברכה
נכון מאוד שחשוב להיות אדם טוב; נכון מאוד שהנביאים דיברו בהיקפים רבים על המקום הבסיסי של צדק וחסד בעבודת ד'. נכון מאוד שמידות טובות הם יסוד גדול בעולמו של האדם.
אולם לא נכון לומר שזה הדבר היחיד הקיים.
הנה, השבת נקרא בעשרת הדיברות גם על היסודות החשובים של היותנו טובים, אך גם על המאבק בעבודה זרה, על השבת כמצווה שהיא זכר לבריאת העולם ועוד ועוד.
העולם אינו חד ממדי.
לא זו בלבד, אלא שרבותינו לימדו אותנו ש"לפום צערא אגרא", כלומר: השכר האלוקי הוא לפי המאמצים הרבים שאדם צריך להשקיע. לפיכך, אפשר שדווקא אותו אדם שאת מתארת הוא זה שיזכה לאור גדול, כי הוא התאמץ הרבה.
והתורה – התורה היא תורת אלוקים. בני אדם אכן פירשו אותו, אולם לא נכון שכל אחד עושה כראות עיניו. יש דיונים הלכתיים, יש רוב ומיעוט, בעבר הייתה סנהדרין שפסקה את היסודות, ולא כל אחד עשה כראות עיניו אלא את הכרעות הרוב.
כל טוב