המקורות לדברי חז"ל

בס"ד
שלום רב,
א. כיצד הרבנים וגדולי ישראל מסיקים מסקנות, עד כמה הם מסתמכים על הכתוב בתנ"ך, ומה מסורת קדומה בידם, זו שאלה מאוד מורכבת. בתנ"ך יש הרבה פרשיות ופסוקים, כל פסוק אפשר לפרש בדרכים שונות.
גם בחז"ל (משנה, תלמוד ומדרש) יש מקורות שונים, לעיתים גם מחלוקות בין חכמים שונים.
כאשר מדובר בחכמים שיותר קרובים לתקופתנו (ראשונים ואחרונים) הדרכים השונות מתגבשות כמחלוקות בין חכמים או בין שיטות.
לדוגמה בנושא השגחה פרטית יש מספר דעות. לכל דעה יש על מה לסמוך (בעניין ההשגחה הפרטית, לפי דעת הרמב"ם אין השגחה פרטית על כל היצורים מלבד האדם, ואפילו לא כל בני האדם זוכים להשגחה פרטית אלא רק הצדיקים).
ב. את המשנה והתלמוד לא חברו. ערכו אותם.
ההבדל בין חיבור ובין עריכה הוא שהחיבור נעשה מהתחלה - אנשים חושבים על דברים וכותבים זאת בספר.
עריכה נעשית בסוף. חכמים לומדים תורה, דנים ומבררים סוגיות ולבסוף מישהו מארגן את כל החומר הנלמד בצורה מסודרת. כך רבי יהודה הנשיא ערך את המשנה שלמדו מאתיים שנה לפניו, עוד בימי הבית, לפני החורבן.
בתקופה יותר מאוחרת (400 שנה אחרי החורבן) רבינא ורב אשי ערכו את סוגיות התלמוד הבבלי שלמדו מאות שנים בבבל.
ג. יש מחלוקת עד כמה לקבל את דברי חז"ל כפשוטם: יש הטוענים שצריך לקבל את כל דברי חז"ל כאמת פשוטה. ויש הטוענים שבסיפורים רבים חז"ל רצו להמחיש רעיונות עמוקים בצורה של משל (זו דעת הרמב"ם). לכן צריך להבין מה הנמשל של הסיפור, ולא ללמוד אותו כפשוטו.