הלכה לגבי ילד מתרומת זרע

שלום וברכה!

השאלות סביב ילד הנולד מתרומת זרע הינן שאלות מורכבות מאד והכרעה בהן צריכה להיעשות בבית הדין ולא בתשובות באינטרנט. במיוחד כאשר אנו דנים בעניין היוחסין וכשרות הולד בנישואין כדת משה וישראל עם בנות ישראל. אך אעלה מספר נקודות ע"פ כוחי הדל, כדי ליצור הבנה שצריך לחשוב טוב טוב טרם נכנסים לתהליך של הפריה מלאכותית.

השאלה של פדיון הבן דווקא די פשוטה.
אנו הולכים אחר הרוב וכידוע רוב גברים בעולם לא יהודים וגם אם נדבר על גברים יהודים, אז הרוב הם לא כהנים ולא לווים.
לכן במידה ומדובר בילד שנולד מתרומת זרע והאם ישראלית (שאינה בת לוי או בת כהן) ולא היו לה לידות טרם הולדת הבן וגם לא הפלות מסוגים מסוימים (יש הפלות שלאחריהן עדיין עושים פדיון הבן והכל יוכרע ע"י רב בהתאם למקרה שלפניו), אז הבן חייב בפדיון.
השאלה היא מי יפדה את הילד? הרי אמו אינה חייבת בפדיון ולכן לא פודה את בנה, אלא כשיגדל יפדה את עצמו. אך עד שילד יגדל ישכחו מעניין הפדיון, לכן יש לסמוך על המקלים (כגון הש"ך ביו"ד ס' שה ס"ק יא וס"ק כ) שימנו בית דין שיפדה את הקטן מדין זכין לאדם.

לגבי ברכה בפדיון. נראה לענ"ד, שהסברא נוטה לומר שגם יש לברך על הפדיון.


עתה נעבור לשאלה השנייה והיא מסובכת יותר - מה דינו של הילד לגבי נישואין.

כאן יש מחלוקת האם הילד נמשך אחר אביו או לא גם בהפריה מלאכותית. רוב הפוסקים סוברים שאכן הילד מיוחס אחר אביו ולכן אם אין ידוע האב אנו מדברים על ילד שתוקי שאסור לו לבוא בקהל ישראל. הטעם לכך שייתכן וישא אחותו מאביו. זו הסיבה שמקפידים לקבל זרע דווקא מגוי ואז אין לנו בעיות של נושא אחותו כי בן גוי ויהודיה נמשך אחר האם ואינו מיוחס לאביו הגוי. כך נראה, לכאורה, דינו של הילד ע"פ המקורות. ברם, לגבי ההכרעה הסופית לגבי דינו של הילד יש לפנות לבית דין.

מקווה שעזרתי.

בברכה,

חיים בריסק