הורים ומתבגרים..

שלום לך יקרה!
נשמע מבאס לריב עם ההורים כמעט כל יום... אנסה להציע כיוון חשיבה שאולי יעזור :)
אולי אני קודם אתייחס לזה שהדשא של חברות שלך בהחלט לא ירוק יותר. לכל נער או נערה מתבגרת יש קונפליקטים כאלה או אחרים עם ההורים. לפעמים זה עם הורה אחד ולפעמים עם שניהם. בודדים המקרים שהכל הולך חלק.... ואמא של חברה שלך עושה דברים שאותך לא משגעים אבל סביר להניח שאת חברה שלך זה כן מחרפן.... למה? כי הקב"ה בהשגחה הפרטית שלו עלינו שם אותנו בחממה הזו שנקראת "משפחה" כדי שנקבל כלים ונלמד להוציא כוחות שבתוכנו מן הכח אל הפועל. דווקא ההורים שלך, ואחים במקרה ויש יכולים ליצור מציאות כזו שתפרחי להיות אדם שמוציא כשרונותיו מן הכח אל הפועל. ונכון שעל פני השטח זה מעצבן אולי, כי את מתחילה לפתח עצמאות ודעות משלך, את רוצה שיסמכו עלייך וכו. אבל זה תהליך שאת יכולה להאבק בו (וזה נשמע לא נעים לא לך ולא להורים) או לנסות ללמוד ממנו.
איך עושים את זה?
המבט שלך כלפי ההורים צריך להיות מבט של "אני לא חברה שלהם" , את הבת שלהם! כל מה שיש לך זה מהם! הם נתנו לך חיים. זה נחמד מאד שיש קשר טוב עם הורה, ואפשר לספר לו/לה דברים. אבל הורה הוא לא חבר, כמה שאולי ברגע זה את חושבת שזה מה שהית רוצה, זה לא טוב כשהורה הוא חבר. תנסי להקשיב להם, לפני שאת מתנגדת למשהו שהם אומרים, או מתחרפנת מהם, תקשיבי להם. להקשיב בכבוד, מתוך תשומת לב ממשית למה שהם אומרים. יש דברים שמתוקף כיבוד הורים תצטרכי לעשות, להוריד את הזבל, לעזור לסדר וכו. כדי שהם ידעו שאת גדלה, עצמאית ועם דעות משלך, עלייך ללמוד להקשיב לדעות אחרים. לא תמיד צריך להסכים, אבל עם ההורים שלנו צריך לעשות דברים שאנחנו לא מסכימים. (לדוג´ לנקות לפסח בצורה שבעיניך לא מתאימה, לא רלוונטית, את יכולה להציע אופציה אחרת בצורה יפה, אם היא לא מתקבלת עליך לעשות כפי שאמך אומרת)
כשאת תשני את ההתנהגות שלך אני מבטיחה לך שהן יראו מישהי אחרת מולם ולא תגיעו לכ"כ הרבה מריבות
לגבי העובדה שייתכן ובפועל אמהות של חברות מרשות להן דברים שלך לא מרשים, תוכלי לשאול את ההורים אם את יכולה לעשות משהו מסויים, אבל תשאלי ממקום שיקבל תשובה שלילית כאופציה. ואם יגידו לא, אז זה אמנם מבאס אולי, אבל זכרי, ההורים שלך אוהבים אותך ורוצים בטובתך. מה שטוב לחברה שלך אולי לא טוב לך.
מקווה שעזרתי מעט
בהצלחה רבה!

שושנה
sintract@gmail.com