הוכחות לקיום הבורא

בהיותך איש מדע שאלתך אכן מתבקשת, שכן אלוקים מעולם לא הוכח במעבדת ניסויים כלשהי. אולם שאלתך תקפה באותה מידה לגבי כל התחום הרחב הנקרא מדעי הרוח שעסקו בו מאז ומעולם, והוא זכה להכרה במוסדות אקדמיים כתחום מדעי, אם כי זהו תחום מדעי מסוג אחר. אמת הדבר שכבר מאז הפילוסופיה הפרה-סוקרטית היו בעלי גישה פוזיטיביסטית ואמפריציסטית אשר כל אפשרות הכרה החורגת מתום הניסיון, ויחד עם זאת רוב ההוגים הניחו את תחום האמונה הטרנסצנדנטאלית כתחום יוצא דופן בו יש הכרח לקבל הנחות שאין ההכרה מחייבת. ברם, רבים יותר גרסו שהאמונה בבורא עולם היא היפותזה המתבקשת על ידי כל יצור תבוני, שכן אין אנו מכירים כל יצירה שאין לה יוצר. לפיכך ההנחה שגם יצירת העולם חייבה כוח עליון שיצרה היא הנחת מוצא המתבססת על הניסיון המוכח, וכל מחשבה בדבר יצירה שנוצרה מעצמה, היא דווקא בגדר היפותזה הטעונה הוכחה. ואכן אין זה מקרה שהרוב המוחלט של בני האדם (גם בעולם המערבי בן זמננו) מאמין בקיומו של כוח עליון.
באופן ספציפי לגבי האמונה היהודית חשוב לציין שהיא איננה מתבססת על התגלות לאדם אחד, כפי שקיים באסלם ובנצרות, אלא על התגלות לעם שלם, ובוודאי קשה הרבה יותר לשכנע עם שלם שהם או אבותיהם כולם, היו עדים להתגלות.
לסיום ראוי להדגיש שהאמונה באלוקים חייבת היתה להיות בלתי ניתנת להוכחה מדעית במובן של המדעים המדויקים, שכן כל מהותה שהיא אמונה המניחה את עצמה לבחירתו החופשית של היחיד, ובלי בחירתו החופשית האם להאמין ולקיים את המצוות היה ניטל כל טעמה של הדת. זהו אפוא ההבדל שבין אמונה למדע, והאמונה אכן נותרה הגדר דבר המסור לליבו של אדם ולבחירתו אם לקבלה אם לאו.
באשר לרשימת ספרים אציין מספר ספרים שעולים בדעתי כעת הנוגעים בענייני אמונה:
פרופ' בנימין פיין – יש מאין, נתן טרופ, פרופ' נתן אביעזר - בראשית ברא, פרופ' יהודה לוי - יהדות ומדע, אל המקורות - אסופת מאמרים בארבעה כרכים, וחומר של תנועת "ערכים" ועוד באינטרנט.


כל טוב,
רונן לוביץ