ההינתקות- והציונות הדתית

שלום.

אכן שאלותייך הן שאלות טובות ונכונות.
ואשתדל להשיבך במעט .ואתחיל ב"פער" הקיים .
1)אנו מחוייבים לפעול על מנת לצמצם או לבטל את הפער שקיים בין דתיים לחילונים .ולהתאחד. התורה מצווה אותנו בכמה מצוות במישור הזה כגון "ואהבת לרעך כמוך" וכגון " לקדש את השם שיהיה שם שמיים מתאהב על ידך" ועוד ועוד. ואנו חייבים לעשות הכל על מנת "להתנחל בלבבות" לא כסיסמא אלא כדרך חיים .
ויחד עם זאת לא עלינו המלאכה לגמור כי יש הבטחה בתנ"ך שאליהו הנביא יקרב את הרחוקים כפי שכתוב במלאכי פרק ג
["(כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים:
(כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְקֹוָק הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא:
(כד) וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם:"]
והקירוב בזה של הלבבות משמעותו כפולה גם בין אדם לחבירו וגם בין אדם לאלוקים וכפי שאומר הנביא מיכה פרק ב
["יב) אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ תְּהִימֶנָה מֵאָדָם:
(יג) עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיקֹוָק בְּרֹאשָׁם: "]

ופירש המצודת דוד מיכה פרק ב

יג) עלה הפורץ - עד לא יעלו הם יעלה לפניהם מי שיפרוץ גדרות סירים ומסוכת חדק ליישר את הדרך[ ועל אליהו הנביא יאמר שהוא יבוא קודם הגאולה ליישר לבות ישראל לאביהם שבשמים להיות מבוא אל הגאולה וכמ"ש הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגו' והשיב לב אבות וגו' "]

2)היחס למדינה- המדינה שלנו היא מדינת ישראל והיא ציון דרך חשוב לביסוס עם ישראל בארצו בתחומי החיים הגשמיים בבחינת "משיח בן יוסף" שמכשיר את הקרקע ל "משיח בן דוד" .המדינה היא רק כלי ולא מטרה. המטרה היא בניין בית המקדש וקיבוץ גלויות ויש גם סדר ברור להופעת הדברים כפי שכתב אותם הרמב"ם בהלכות מלכים.
ולכן חייבים להמשיך ולהתפלל לשלומה של מלכות ולבקש מהשם שישלח עיצה טובה לראשי המדינה וינחם בדרך ישרה לטובת כלל ישראל.כי "לב מלכים ביד ה'".

3)כנ"ל היחס לצבא ישראל .
4)מה הלאה?- להמשיך בדרכנו למרות הקשיים .וככל שקשה יותר האתגר גדול יותר וההתמודדות חזקה יותר ו[" עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה..."]
עם ישראל עבר תלאות וצרות רבות וקשות מבית ומחוץ ועל הכל ההצלחנו להתגבר ולהמשיך הלאה.
ועם האמונה והכוחות שהתגלו בעם ישראל יש לנו סיכוי טוב להביא את הגאולה השלמה .ועכשיו זה קרוב יותר מתמיד.

וכמו שכתב בשאלה אנו חייבים להמשיך לחייך .!!!! ולשמוח במתנות שהשם נתן לנו וכמו שאומרת לאה נאור בשירתה חיוכים:
[
אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים את העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?

אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים,הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?

כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לצחוק ולחייך נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב.

צריך קצת לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
אפשר לחלום ולקוות נסו רק פעם
אפשר לצחוק ללא סיבה, אפשר גם לשיר.

אדם הולך בעיר, והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק.

ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב.]




בברכה,

עוזיאל

.