הדרכה בבני עקיבא

שלום,
ראשית - ישר כח על ההשקעה בחינוך, ואכפתיות כיצד ומה נכון לעשות (ובכלל זה להתייעץ, כמו בפורום זה) זהו דבר חשוב שלצערנו לא כ"כ מודעים לו.

ולגופו של עניין - אני רוצה לבשר לך שכל מי שמתעסק באופן זה או אחר בחינוך, החל ממורה בתיכון ועד מדריכה בתנועת נוער חווה את מה שאת מתארת, ויש לדעת -זה בדיוק נקרא חינוך!

אכן, אם היינו חיים בעולם אידאילי, בו אנשים מתעסקים ומדברים רק בדברים שברומו של עולם, ממילא אולי גם לא היה צריך מחנכים. אך מה לעשות (ואת זה כנראה אני לא מחדש לך) שבעולם שלנו יש הרבה 'קליפות', וכמו שפרי, עד שמגיעים לגרעין או לאוכל, לוקח זמן ודרוש מאמץ - הוא הדין בחינוך.

אמנם (אולי) ניתן לתת באופן כללי כמה נקודות לעזר (כמובן שהכל תלוי בגיל החניכים, הבתים שמהם הם באים וכו'):
א. שילוב - מבחינה מעשית צריך לשלב בין הדברים, 'ערב במבה' כל זמן שנעשה בצורך נכונה אינו דבר רע, אך כדי לני כן או אח"כ להוסיף מסר, דילמא חינוכית וכו'. כנ"ל בכל פעולה, יש לשלב בין התוכן למתודות מעניינות.
ב. התקשרות - כדי שאדם יעבור תהליך חינוכי, בד"כ חובה שהדברים יגעו לו אישית, כלומר דילמות שהוא מתמודד איתם ולא דברים מהחלל החיצון. (לכן לדוגמא בנים מעדיפים דילמות שמובאות בסיפורי צבא יותר מאשר בנות).
ג. בלי לחץ - מישהו פעם אמר שבכל דבר שמשקיעים רואים תוצאות בטווח זה או אחר. התחום היחיד שבו אתה לא יודע האם השפעת על החניך, האם זה היה לטובה או לרעה? האם זה יעזור לו הוא בחינוך. אנו נדרשים למאמץ, ובעזה"י - נעשה ונצליח. לא כל דבר שכרגע נראה שחור הוא באמת כך, כמו שפתחנו - יש לראות מבעד לקליפות.

בהצלחה וחזקי ואמצי.