שאלה
האמונה הטבעית באלוהים מזמן פרחה לי. אינני חש אותו בתוכי, אינני מרגיש וודאות בקיומו, מה שנותר לי זה לברר אותו בעזרת השכל.
גם לו הייתה בי אותה תחושת אמונה, וודאות פנימית בקיומו של הבורא שאין לערער אחריה- במה הייתי שונה מעובד אלילים שגם הוא חש באמונה שלמה שהאליל שלו הוא הוא האלוהים הבלעדי שאין לערער אחריו? אמונה חזקה ככל שתהיה אינה יכולה להוכיח אפילו לעצמך את אמיתות קיומו של אלוהים כל עוד אינה מעוגנת עיגון חזק בשכל.
אלוהים הוא לא הגיוני! אנחנו המצאנו אותו.
כמובן שאני מדבר על אלוהים של היהדות או כל אלוהים שהוא "על טבעי", ולא על "אלוהים אישי" של איינשטיין או "אלוהים שהוא הכל" של שפינוזה, משום שאלוהים כגון זה הוא טבעי ומתקבל על הדעת.
להאמין שאלוהים קיים- רק מסבך אותנו יותר.
הסיבה פשוטה- מתכנן האובייקט יהיה לעולם מורכב יותר מן האובייקט עצמו ולכן אלוהים הבורא לעולם יהיה מורכב מן הנברא עצמו מה שגורר אחריו את השאלה "מי ברא את אלוהים"?
נכון,אני מבין- קיים משהו אינסופי שאיננו מבינים אך מדוע להגיע לאלוהים? במקום לומר שאיננו מבינים כיצד התחיל אלוהים נאמר שאיננו מבינים כיצד התחיל הטבע אך הטבע היה נצחי והכל התפתח ממנו ללא השגחה של יישות מתערבת!
אלוהים הוא פשוט תוספת מיותרת למשוואה שאינה נותנת כלום ורק גורעת!
הרבה יותר הגיוני לחשוב שהעולם הוא מתפתח מצורה מורכבת פחות לצורה שהיא מורכבת יותר (אבולוציה), וישנם ספרים מדהימים שמתארים התפתחות כזו על פי שלבים. מאשר לחשוב שמשהו מורכב פי מיליון מאיתנו יצר אותנו ואותה יישות מורכבת בטירוף היא אלוהים שהשאלה בדבר הווצרותה של יישות כזו גדולה ומעיקה הרבה יותר...
גם טענתו הלוגית של שפינוזה בדבר אלוהים גורמת לי לחשוב בוודאות שאלוהים אינו קיים(אלוקים דבר אינסופי-דבר אינסופי הוא הכול,אם אני דבר סופי קיים זה נוגד המצאות של דבר אינסופי שאמור להיות הכל בכל מקום,ולכן מכאן אפשר להבין שכל מה שמסביבי הוא אלוקים,אבן, עלה ואני).
הטענה בדבר מעמד הר סיני שהיה לעיני המונים אינה מספקת אותי משום שיכול להיות שהתורה כלל אינה ספר אלוקי אלה הומצאה בידי אדם אחד שהנחיל אותה לילדיו וילדיו לילדיו הרבה לפני דוד ושלמה שתקופתם היא התקופה הראשונה שלה נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות שאכן היו קייימים, או שהתורה היא מערכת שהומצאה על ידי כמה שליטים כמה מאות שנים לפני דוד ושלמ
תשובה
שלום וברכה!
אני אגיד מה הבעיה שלך, היא הנסיון להכניס משהו שמעל שכלך ומעבר להשגה שלך לתוך גבולות השכל האנושי הקטן. לכן יוצא לך שהקב"ה לא הגיוני. נכון הוא לא הגיוני רק לפי ההגיון האנושי הקטן, אך הוא הגיוני ע"פ ההגיון האלוקי האבסולוטי, שאנו בני אדם לעולם לא נגיע אליו. אתה מנסה לתפוס אלוקות ע"י שכל המוגבל ולכן קשה לך. הרי למה הדבר דומה, להבדיל אלף הבדלות, לנסיון האדם, שלעולם לא יוכל להבין יסודות של הפיזיקה, להבין תורת היחסות של האינשטיין. ברור הדבר שהוא לא יצליח.
לגבי התאוריה שמתכנן האובייקט לעולם מורכב יותר מן האובייקט עצמו. הרי סוף דבריך בענין זה לא מחוייבים בהגיון כלל. הרי התחלת לדון בטבע שהיא תחילה של הכל, אז תאמר לי בבקשה מי ברא את הטבע לפי תאוריה שלך? כמו כן מי אמר שאתה מבין את המורכבות של המתכנן הבריאה ויכול הלשליך עליו את השאלה מי ברא אותו? מבחינת תורת ההגיון והוכחות אימפריות אין כל מחוייבות שהדברים יהיו כפי שציירת.
אני לא מבין למה יותר הגיוני וקל יותר שהכל התחיל מדברים פרמטיביים והתפתח לדברים מורכבים יותר? הרי כך, אם תלך אחורה, תגיע למפץ הגדול ואז תתקע בקיר שהוא השאלה - מאיפה נוצר המפץ הגדול? מה תענה על זה? מי ברא את החלקקים שהתנגשו ויצרו פיצוץ? הידעת שהרבמב"ן בפירושו על התורה בפרשת בראשית מתאר מפץ הגדול, הרבה לפני שהמדענית העלו במוחם שהיה דבר כזה. מאיפה לו אם לא מקבלה במסורת? האם הדבר הגיוני ש"כותבי תורה לשבט פרמיטיבי שלא ידע קרוא וכתוב", כדבריך, עם ידע אפסית במדעי היקום יכלו לקלוע בול בדבר שהוכח מדעית רק בעבור 3800 שנה? הדוגמאות של הדברים שרק עתה מדע מתחיל להוכיח אותם והם קיימים בתנ"ך, בדברי חז"ל ודברי רבותינו הראשונים והאחרונים, רבים מאד. האם זה מסתדר עם הטענה שבני אנוש כתבו את התורה? פשוט שהדבר לא הגיוני ולא יכול להיות מבחינה הסתברותית.
לגבי השרדות של עם ישראל. ההיסטוריה מוכיחה ששום חוקי דת הנוקשים ככל שיהיו לא מבטיחים השרדות של אומה. כוזרים, אקדים (חוקים דומים ליהדות) ועוד אומות עם הרבה חוקים נקשים לא שרדו. אין אומה ששרדה כפי שהיא מבריאת העולם עד היום מלבד היהודים. לכן גם הטענה הזו שניסית להעלות חלשה מאד ונופלת.
לגבי מתן תורה. אין אנו מאמינים במתן תורה והתגלות האלוקים רק ע"פ הכתוב בתורה, אלא אנו נסמכים על מסורת מדור לדור מאב לבן של מליוני אנשים שראו את ההתגלות. הרי סיפור לא שונה ולא במקצת למרות הפיזור בגלויות עד ניתוק מוחלט בין קהילה לקהילה, בין עדה לבין עדה, במשך אלפיים שנה. לדבר כזה אין שום תקדים בכל ההיסטוריה ומבחינה הסתברותית הוא איננו הגיוני.
אצלך יוצא שהכל היה במקרה , אך הבעיה היא שיש יותר מדי "במקרה" במיוחד לאור העובדה שלשום עם ולשום ספר לא היה מזל כזה. ופתאום באומה אחת כ"כ הרבה דברים קרו במקרה ומה שהכי מענין שרק לאומה אחת. זה לא הגיוני לא מבחינה הסתברותית ולא בשום כלי מידה לוגיים ומטמתיים. במקרה של הסתברות כ-1 למאות מליונים כדור הארץ עומד בזווית ומרחק הנכונים מהשמש כדי שיתאפשרו החיים. במקרה שכל המסורות [שהיו בע"פ] לענין עיבור השנה והחודש (המצריכים ידע רב באסטרונומיה שלא היה מצוי בידי בני אדם עד מאה 18), לענין הבהמות המעלות גרע ומפרסות פרסה (שהמסורת אומרת שאין בהמה או חיה בעולם שקרני מסולסלות ואין היא מעלה גרע ומפרסת פרסה) וכו´ (הדוגמאות רבות עד אין ספור) הועברו בלא כל שינוי מדור לדור. "במקרה" הזה פשוט לא הגיוני ושום "טבע הנצחי" לא יכול ליצור אותם.
מכאן כל בר דעת שיש לו טיפת הגיון והכי חשוב צניעות ומודעות למוגבלות שכלו (לצערי, דבר שלא היה נחלת חלקו של שפינוזה ודומיו) חייב להגיע למסקנה שיש אלוקים והוא בקשר עם העולם והוא ציווה בני אדם והעביר להם סודות היקום (שלרובם המדענים עוד לא הגיעו וספק אם יגיעו בכלל) לפני אלפי שנים.
מקווה שהצלחתי להכניס לך אמונה בדרך השכל.
מועדים לשמחה,
חיים דב בריסק