האם להעיר?

שלום רב לך, ומועדים לשמחה!

ראשית, יישר כוח על הרצון לקיים מצוות, והאכפתיות מאחרים שלא מקיימים!

על המצוות ה"קטנות", כך אומרת הגמרא, כבר כתב דוד המלך עליו השלום כי "עוון עקבי יסובני", ופירשו, שהמצוות שאדם דש בעקביו, כלומר מזלזל בהן וחושב שהן קטנות, הן אלה שבסוף מסובבות אותו ביום הדין...

מצד שני, כאשר אנו יודעים כי הצד השני לא ישמע, יש עניין של "הנח להם לישראל, מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים".

אבל יש גם מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך"!

מבלבל, נכון?

כאשר אנו יודעים שיהודי עובר איסור, אנחנו חייבים להעיר, גם אם הצד השני עלול "להתעצבן". אסור לנו לראות יהודי עובר איסור ולשתוק, אם יש סיכוי כלשהו שהוא ישמע לנו!

מצד שני, אם את יודעת שאין סיכוי שיקשיבו לדברייך, חז"ל אומרים כי כשם שיש מצווה לומר דבר הנשמע, כך יש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע. אם מדובר באיסור דרבנן, או במנהג, ואת יודעת בוודאות שהם לא יקשיבו לך, לעניות דעתי באמת עדיף שיהיו שוגגים ולא מזידים... אבל צריך לנסות במידת האפשר ובעדינות!
ישנן כמה אפשרויות להציג ביקורת. אם תעירי להם על כל דבר, ודאי שיפסיקו להקשיב! צריך לעודד שיחות על הנושא, לנסות לשזור הלכות מסויימות בתוך דבר תורה שאת אומרת ליד השולחן, או סתם בשיחה משפחתית, וכדו´. בצורה כזו, כאשר הדברים מתבררים מתוך דיון, ולא מתוך "אני יודעת, וזה מה שאתם צריכים לעשות!", רב מאוד הסיכוי שאכן יקבלו את הדברים.

כאן מגיעה השאלה השנייה שלך. את כותבת כי את לא יודעת מה הסיבה להלכות המדוייקות וה"קטנות". ובכן, לכך יש תשובות רבות, וכדאי מאוד ללמוד אותן, חלקן מופיעות באתר זה. כדאי לך ללמוד אותן, קודם כל בשביל עצמך! שתדעי מדוע את מקיימת מצוות! מעבר לכך, דרכיה דרכי נועם, ואני מאמין שאם תהיינה לך תשובות לשאלות, תוכלי להשפיע...

ככלל, לגבי קיום המצוות, אמרתי כי ישנם מספר הסברים, וכדי למנוע ממך את הטרחה שכרוכה בלחפש, אביא כאן מספר הסברים עיקריים:
א. חז"ל קובעים, כי מי שאומר, ולו על מצווה אחת בלבד, שאותה הוא לא מקיים (לא בגלל שקשה לו, אלא פשוט כי הוא החליט שאת המצוה הזו הוא לא מקבל על עצמו), הריהו כופר בכל התורה כולה! מדוע?! איך ייתכן, שאדם המקפיד על כל תרי"ב מצוות, בגלל אחת בודדה, נחשב ככופר, שאין לו חלק לעולם הבא?!
התשובה לכך פשוטה, למען האמת. אחד מעיקרי האמונה הוא, שהתורה נתנה משמים (הוכחות לכך יש הרבה, ואחת כזו כתבתי רק לאחרונה באתר. לא כאן המקום להאריך. אם תרצי, היא מופיעה בכתובת https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=101157). ככזו, כל פסיק בה מחייב, משום שהוא נכתב ע"י בורא עולם עצמו! איך יכול להיות שמשהו ממנה לא חשוב! אם אני בא, ברוב חוצפתי, ואומר כי מצווה מסוימת "לא נראית לי", אני אומר בעצם כי את שאר המצוות אני מקיים רק כי הן "נראות לי", ולא בגלל שהתורה מן השמים! אכן, אני כופר בכל התורה כולה! אני הופך אותה לספר חוקים הגיוני, ומה שלא, אני משאיר בחוץ!
ב. "בכל דרכיך דעהו" הוא אחת הסבות העיקריות למצוות הרבות. הבה נסקור לרגע יום בחייו של יהודי מאמין ואדוק:
מייד כשהוא פוקח עיניים, עוד לפני שהוא קם מהמיטה, הוא אומר "מודה אני". כעת הוא קם, ומייד נוטל את ידיו, שכן אפילו להסתובב בבית בלי הנטילה אסור. גם הנטילה עצמה אינה סתם שטיפת ידיים, אלא יש צורך בכלי, וממלאים ביד ימין, מעבירים ליד שמאל ונוטלים את יד ימין, ואז הפוך, ושוב הפוך... עכשיו הגיע תורן של ברכות השחר... סיימתי. עכשיו ניתן להתלבש. אבל רגע! לא לשכוח קודם שרוול ימין, ורק אח"כ שמאל! ועכשיו ננעל, אבל שוב, קודם נעל ימי... עצור! לא לשרוך את השרוכים! עכשיו נעל שמאל, יופי, כעת נשרוך קודם את נעל שמאל, ורק אז את נעל ימין! עכשיו אני רוצה לשתות ולאכול, סוף סוף... מה פתאום! קודם צריך להתפלל! ואח"כ לוודא שהאוכל כשר, ואז לברך, כמובן, כשאני אוחז את המאכל דווקא ביד ימין, ואסור לשכוח את דיני הקדימה בברכות... ואח"כ עוד אומרים ש"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה...
אלא שזה בדיוק העניין! אדם שאינו מקיים מצוות, אינו כפוף לשכלו, כי אם ליצריו החייתיים. כשהוא עייף הוא ישן, כשהוא רעב הוא אוכל, וכו´. למעשה, שולטים בו החיים, ולא להיפך! על האדם הדתי, לעומת זאת, מוטל להיות חפשי מאותם יצרים, ע"י התעלות מעליהם! לכן אין לעשות שום דבר, ולו הקטן ביותר, בצורה "טבעית", בלי לחשוב קודם אם הוא מותר או אסור, ומה צריך לעשות קודם! כך, אנו עובדים את הקב"ה בכל דקה ובכל רגע, ובו בזמן, מעדנים את נפשנו למשהו שהוא הרבה מעבר לסתם בע"ח המספק את רצונותיו! כל מצווה עליה אנו "מוותרים", גורמת לנו לעשות מה שגופנו, הביולוגי, חפץ, ובכך אנו מחמיצים את הפוטנציאל הנפלא הזה, של להיות מושלים בגוף, במקום שהוא ימשול בנו!
ג. להבדיל מבני האדם המוגבלים, בורא עולם הוא אינסופי, ויחסית לאינסוף, יודע כל תלמיד תיכון, אין הבדל בין 1 ל-10000... לכן, טעות היא לחשוב כי הקב"ה מתעניין רק ב"דברים הגדולים", ו"הקטנים" חסרי משמעות, כי אז זה הופך אותו למשהו גדול, אבל לא אינסופי, שיש לגביו משמעות בין גדול לקטן! גם אם אנו לא מבינים כיצד ומדוע, הרי שלטעון כי "אצל ה´ העיקר הוא הכוונה", היא טעות חמורה, דווקא משום שהיא הופכת את בורא עולם לרוחני! הוא לא רק רוחני, אלא גם גשמי באותה המידה בדיוק, שהרי אם לא כן, הוא אינו אינסופי! הוא מוגבל בעצם כך שהוא לא יכול להיות גשמי! אז אם הוא גשמי מדוע אנו לא יכולים לראות אותו? גם משום שאנו מוגבלים בשכלנו, אבל גם בגלל שכל העולם הגשמי הוא למעשה גילויי א-לוהות שאנו לא מסוגלים לקלוט!!! זהו העולם הסובב אותנו, על פרטיו הקטנים ביותר! נשמע מוזר? אולי, אבל החסידות, והקבלה, טוענים כי כל גוף, ולו חיידק או גרגר חול מיקרוסקופי, יחדל מלהתקיים ברגע שתצא ממנו הא-לוקות!!! ואם אנו מבינים זאת – האם אפשר לזלזל במצווה כלשהי, קטנה ככל שתהיה?

אם שמת לב, לא נכנסתי, בכוונה תחילה, לפרטי המצוות. כל הפרטים הינם שלם אחד גדול! אפשר, וצריך, ללמוד איך כל מצווה משפיעה עלינו, אם רוחנית-נפשית ואם גשמית-פיזית-ביולוגית, אך אין לכך קשר לקיום המצווה, אלא רק להבנה שתעזור לנו, אם מבחינת הכוונה, אם כדי "להרגיש טוב", ואם משום ש"תורה היא, ולימוד היא צריכה", ורק מסבות אלו!!! "זאת חוקת התורה"!!!

לסיום, איני חושב שאת צריכה לתת למשפחה "הרצאה" הבנויה על החומר הכתוב למעלה... את צריכה ללמוד ולהפנים, ואז, מדי פעם ובעדינות, להביא הסבר מסוים לקיום המצוות. בד"כ, אם הדברים נאמרים לשומרי מסורת, ובצורה עדינה ונעימת סבר, יש סיכוי טוב שהם יישמעו, בע"ה...

אני מתנצל על האורך, ומקווה שיש בתשובה כדי לעזור. אם לא, את מוזמנת לפנות שוב עם כל תגובה שהיא...
בשורות טובות, ויישר כוח!
מועדים לשמחה,
משה כהן
Moshec.s@gmail.com