האם להעיר לחניכות על צינועת

בס"ד
שלום וברכה לשואלת היקרה!

כל הכבוד על השאלה!
כיף לחניכותיך שיש להן מדריכה כמוך...

אני עובדת עם בנות שרות וקרה שבאה בת באופן לא צנוע, התלבטתי המון איך וכמה להעיר..
מראש אומר שכתבתי כאן כללים... אך בחינוך אחד מהכללים הטובים היא האינטואיציה וההבנה שלך את המצב.
ולכן אם את נקלעת למצב בו את מרגישה שכדאי ורצוי להעיר אך לא כל הכללים מתאימים- תפעילי אינטואיציה..
הרבה פעמים היא עוזרת יותר מכל..
התשובה הבאה היא ההרהורים שקדמו לכך, ומה שלמדתי בעניין, אשמח שתחזרי אלי ותספרי מה שעשית בסוף כיוון שגם אצלי הדברים לא מוחלטים וברורים.

כשמעירים לאדם צריך להקפיד על כמה כללים:
1.אני רוצה לפתור את הבעיה באופן כללי. לפעמים כדאי לוותר על הערה רגעית בשביל להגיע לפתרון כללי יותר.
לדוגמא- נניח שבנות מאחרות ואת רוצה שהאחורים יפסיקו. הפתרון שנרצה הוא כללי- שהאחורים יפסיקו- ולא דוקא להעיר על האיחור הספציפי הזה.-
למרות שהאחור הזה מאד מעצבן אותי...
2.לפעמים קורה שאנו כועסים על המאחרת/ לבושה לא צנוע כיוון שאנו ביקשנו והן לא מילאו אחר הוראתינו.
א-ס-ו-ר באיסור חמור להעיר לבת בשל פגיעה אישית שלנו מכך שלא מילאה אחר הוראתינו.
לדוגמא- אמא שאמרה לילדה לא לקשקש על הקיר והוא קישקש יכולה להגיב תגובה מוגזמת לא בגלל הפעולה עצמה אלא בגלל שהיא מרגישה שהיא מאבדת סמכות ושליטה על הילד – היא נפגעה מכך שלא שמע בקולה.
כשמוכיחים אדם צריך לבוא מתוך אהבת ישראל גמורה, ולא חלילה מתוך תחושה של כעס.
(מה שנראה לי מתוך השאלה שקיימת אצלך אהבת ישראל במידה מפותחת מאד...)
3.הסתכלות על מכלול האדם- כפי שכתבת- האם זה יגרום להם לעזוב את הדת?
4.צורת ההערה צריכה להיות כזו שתתקבל בלב השומע- נזכור את משל כבשת הרש של נתן הנביא...
5.העמדת רף ציפיות מתאים- מילד היפר אקטיבי לא נצפה שישב יום שלם על כיסא.
אולי בהתחלה תבוא הקפדה מסוימת, ולאחריה עוד ועוד.
שמיעה של רשימת סעיפי הצניעות- שרוולים, שסע, צבע,צמוד יכולה להבהיל ולגרום לרתיעה.
ניתן ללכת בשלבים.


מה אפשר לעשות...?

אפשר לקחת שתי בנות ולשאול אותן מה הן מציעות לשיפור המצב.
דבר זה פעל אצלי היטב בנושאים רבים-
כיוון שאותן בנות הרגישו אחריות משותפת איתי על המצב, כמו כן הן הרגישו שסומכים עליהן- התייעצתי איתן!
ורק איתן מכל הקבוצה.

נניח שאת לוקחת שתי בנות (קחי כאלו שמצבן הצניעותי לא מושלם) והתייעצי איתן בצורה אמיתית-
"יש לנו בעיה בסניף ורציתי את דעתכן. מה אתן חושבות שניתן לעשות בנוגע לצניעות? מצד אחד לא נעים להעיר כל הזמן, מצד שני המצב לא יכול להשאר כך. אני לא יודעת מה לעשות..
מה דעתכן??"
תני להן הרגשה שאת באמת מקשיבה להן, תוכלו לבנות תוכנית ביחד שתבהיר את מה שעומד מאחורי רעיון הצניעות.
שדרי להן שאת לא יודעת מה לעשות – באופן טבעי כשאומרים דבר כזה האדם מולינו מרגיש מחויבות לעזור.
הודי להן על תשומת הלב, החמיאי על מה שהן אומרות, ובקשי שבינתים לא תפרסמנה את העניין מחשש שזה לא יצליח אם זה יפורסם.
(אל תדאגי גם אם הן תדברה על כך מה שיקרה זה שהחברה תסתכל עליהן בהערכה או בקצת קנאה "שהמדריכה התייעצה איתן" והן תרגשנה יותר מחוייבות לעניין.)
אם הן תקחנה את האחריות הזו- מהפכות שבאות מלמטה מצליחות הרבה יותר.
בגיל כזה הלחץ החברתי גדול. אם נצליח לסחוף חלק משמעותי של הבנות הדומיננטיות – השינוי יעשה.
אפשר שתעבירי פעילויות על הנושא . אם יש לך- מצויין. אם לא פני אלי לאימייל וננסה יחד-
הרבה יותר קל לנו לקבל הוראות עם הסבר- ולכן אם נעבוד על הפן הרעיוני בצניעות יהיה להן קל יותר לקבל הערות בנושא.
פן נוסף הוא הרעיון של נתינת כבוד למקום בו אני נמצא.
הבנות צריכות להבין (ואפשר להעביר פעילות על הכרת הטוב) שהן נמצאות במקום שנותן להן המון, אך יש בו כללים מסויימים וגם אני לא מסכימה עם הכללים אני אמלא אותם מתוך תחושה של מחוייבות וכבוד למקום.
צריך שיהא אצל האדם באופן טבעי כבוד לסביבתו, ולמקום המעניק לו.
אני לא אמלא אחר הכללים מתוך תחושה של "מכריחים אותי" אלא להיפך- אני אוהבת את הסניף, אני מקבלת בו המון, מתוך תחושה זו אני ארצה לכבד כמה שיותר את הסובבים אותי ואת בקשותיהם.

האדם מרגיש אם באים אליו באהבה ומעירים לו או לא.
ולכן תוכלי לפתוח בדברים רכים מלאים באהבה והערכה, ואח"כ להעיר בעדינות

אופן נוסף הוא ההומור- אפשר להעיר "בצחוק" ותוך כדי חיוך.
וגם אפשר להעיר על דרך החיוב- בת שהתלבשה באופן צנוע- צייני זאת אמרי ושבחי, זה ידרבן.
אם יש בסניף דמות מוערכת אצלן באופן מיוחד- הקומונרית/ מדריך מוערץ אפשר שהם יעבירו פעילות בנושא.
כיוון שהמדריך/ הקומונרית מוערצים על ידי הבנות יהיה להן מאד חשוב להצטייר באופן ראוי וטוב בעיניהם.
ויתכן שהן תתלבשנה בצניעות יותר כיוון ש: "רוני אמר שאלו בנות שבאמת מכבדות את עצמן"
ומתוך שלא לשמה- תבאנה לשמה.

אם תפעלי כך אני מקווה שלא יהיה חשש לעזיבת הדת גם אם תעירי.

יישר כוחך!!
אשמח לתגובות והעמקה נוספת באימייל.

רחל.
rachelulu238@gmail.com