דינוזאורים

שלום וברכה,
אתה שואל שאלה שמתעסקים בה רבות במאה שנים האחרונות ואף הרבה לפני כן. ניתן לנסות ולבחון את הנושא משני כיוונים שונים- 1. שאלת היחס בין דת ומדע- הדת קובעת תאריך מסוים לימי העולם ואילו המדע מתארך הרבה יותר שנים על פי עצמות הדינוזאורים וכו'. 2. ניתן לשאול מה נכנס לתורה? איך קבעו מה ייכתב ומה לא.
אם כן נפתח מצד שאלת המציאות- האם היו דינוזאורים. האם העולם היה קיים לפני מליוני שנים ולא רק 5000 שנה? אני חושב שנקודת הנחה שעלינו לקבל היא שלא יכול להיות סתירה בין דת ומדע. הפגם יכול להיות באחד משניים- המדע איננו מדויק, או שאיננו מבינים את הדת בצורה הנכונה. הרבה תיאוריות מדעיות שנראו כסותרות את התורה נמצאו כאינם מדויקות וממילא עד שאין וודאות לא ניתן לסתור את התורה על ידי כך. מצד שני ייתכן והעולם יותר מורכב מכפי שמופיע בפשט התורה. ישנם ראשונים שמבינים שסיפור בריאת העולם וסיפור אדם-חוה וכן הנחש הינו משל ולא היה במציאות. לא מדובר בראשונים ´זניחים´, אלא זוהי דעת הרמב"ם. אינני אומר שאנחנו חייבים לאמץ גישות כעין אלו אך ניתן לאמץ מספר כיווני חשיבה.
בספר ´בראשית ברא´ של פרופ´ אחיעזר יש ניסיון להסביר את תהליך הבריאה לפי המדע. כאשר העולם נברא בשישה ימים וכל יום הוא לא יום כפי שאנו חיים היום אלא מהווה תקופה. יתכן וגם היו דינוזאורים בתקופה מסוימת אך הם נכחדו. מאידך יתכן והעולם נברא עם מאובנים בצורה זו ומעולם הם לא היו חיים. הקו המנחה הוא שכל עוד ניתן להסביר את המדע או על ידי תיאוריות או על ידי העובדה שזה אינו וודאי וממילא אין זה פוגע באמונתנו כלל.
כמו כן חשוב לזכור כי התורה היא לא ספר היסטוריה!!! התנ"ך נכתב מתוך נקודת מבט נבואית, והוא איננו מתייחס לכל האירועים ההיסטוריים שאירעו באותו דור. איננו יודעים מה אירע לבנ"י במשך 38 שנים במדבר, והסיפורים שאנו יודעים על מרבית ימי השופטים הם מועטים מאד. מה שנכתב בתנ"ך הם רק סיפורים או ציווים שיש להם חשיבות לדורות, ולא על מנת לספר את דברי ימי המלכים. העובדה שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה אינה אומרת שהוא אינו נכון היסטורית. להיפך הוא הנכון- וודאי שהתנ"ך נכון היסטורית, ואם ישנה בעיה בתחום זה אנו חייבים לנסות ולפטור זאת. אנו ננסה לבחון אם התקופות אכן מקבילות, אם יש וודאות היסטורית או ארכיאולוגית, כאשר הנקודת מוצא היא שלא קיימות סתירות. הרב יהודה אליצור עסק בנושאים אלו (הוא פירש חלק מספרי דעת מקרא), ודרכו היא לפרש את התנ"ך לאור הממצאים בשטח והכרת התקופה. ניתן לראות את דבריו בספר מאמרים שיצא אחר מותו שנקרא ´ישראל והמקרא´. הרב אליצור מציג את עמדתו לגבי היחס בין הראייה הנבואית וההסתכלות ההיסטורית במאמר הראשון בספר, ובמאמר ´תפיסת ההיסטוריה במקרא´ (-מומלץ לראות).
המשמעות שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה היא בכך שאנו לא צריכים לחפש את כל התרחשויות ההיסטוריות בספרים. גם תקופות שהתנ"ך מספר עליהם, הוא אינו מדבר על כל האירועים שהיו באיזור. באמצע ספר שופטים אנו נתקלים פתאום עם אויב חדש בדמות הפלשתים, והתנ"ך איננו טורח לספר לנו איפה הם היו קודם. אנו יודעים ממקורות רבים שבתקופה זו הייתה פלישה גדולה מאיי הים לאזורים אלו, וכך הגיע האויב החדש (ראה בהקדמה לדעת מקרא ספר שופטים). במקרים אחרים המידע ההיסטורי יכול להסביר לנו תמיהות וקושיות בפסוקים עצמם. בספר מלכים מתוארים עומרי ואחאב כמלכים חזקים, וחז"ל יודעים לספר לנו שאחאב הוא מארבעה מלכים ששלטו בעולם. לעומת זאת, במלחמה עם בן הדד בפרק כ´ מצליח אחאב להוציא למערכה שבעת אלפים חיילים בלבד. הייתכן? האנאלים האשוריים מספרים לנו על מערכת קרקר בין ברית מדינות הדרום, שבראשה עמד אחאב מלך ישראל עם אלפיים מרכבות, נגד שלמנאסר השלישי מלך אשור. אחאב הוכה באותה מלחמה, וזהו הסבר לשאלה מדוע הפך צבאו לצבא כה קטן וחלש (ראה גם אטלס דעת מקרא ואטלס כרטא).
כעת נחזור לענייננו- האם אנו יודעים על המלכים שהיו בתקופת אברהם? האם יש לנו ידיעה וודאית מתי חי איוב? לא. התורה מוסרת לנו דברים שהמסר שלהם חשוב לנו כאן והיום. התורה לא אמרה מהם התנינים הגדולים שנבראו בבריאת העולם, וכן לא הזכירה את קיום הדינוזאורים או הממוטות. השאלה האם הם היו היא שאלה מחקרית ומדעית ואולי גם פילוסופית יהודית- איך אנו מסבירים זאת יחסית לזמן בריאת העולם. אך איני רואה בעיה בכך שהתורה לא הזכירה זאת.
אני מקווה שהתשובה ברורה לך, ואתה מוזמן לפנות שוב אם יש שאלות נוספות.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com