שאל את הרב

דבר תורה חביב לסוכות

חדשות כיפה חברים מקשיבים 30/09/12 00:09 יד בתשרי התשעג

שאלה

מה אתם אומרים? הסוכה היא דירת קבע או דירת עראי? גם בגמרא התחבטו בזה והחליטו כי הסוכה חייבת להיות דירת עראי. זאת אומרת שאם יש קצת רוח בחוץ אז גם הסוכה נעה קלות, ויכול בכלל להיות שלמחרת תמצא אותה בחניה של השכן.

ר' שלמה קרליבך אומר לנו שבנאדם עראי זה אחד שהוא לא 'תקוע'. מישהו שלא מקובע בשום מקום.

ביום כיפור דפקנו על הלב והכינו על חטאינו. אחד אחד הסרנו אותם מתוכנו. ועכשיו, כל מה שאנו רוצים זה להתחיל מחדש, לעשות הכל כמו שצריך. אך מה הבעיה? ההרגל. אנו משועבדים אליו, מורגלים לעשות לא נכון, וקשה להפסיק.

כמה טוב שמגיע סוכות. החג בו מתפטרים מכל ההרגלים. החג בו כל אחד חייב להיות לגמרי 'עראי'.

אך המשמעות של להיות עראי היא לא רק להפסיק עם כל הרגלים הלא טובים, אלא אדם צריך להיות 'עראי' גם בעת עשיית טוב.

שאלו פעם את ה"חתם סופר" "האם אתה בטוח שתשמור את השבת הבאה?" והוא ענה: "אני מקווה שכן, אני מתפלל שאזכה לשמור גם את השבת הבאה."

אצל החתם סופר לא היה הרגל. כל שבת הוא שמר מחדש!!

זהו הכוח של העראיות של סוכות. לא העבירות – מהן נפטרנו ביום כיפור, אלא דווקא המצוות – איך אנחנו מקיימים אותם, מתוך קיבעון או שכל פעם זה כמו בפעם הראשונה.

ר' שלמה נותן טיפ לחיים: "איך אדם יודע מי היא בת זוגו? אומר לכם: כשאתה פוגש בחורה בפעם הראשונה, אם אח"כ, בפעם השניה, אתה פוגש אותה 'בפעם השניה' – אל תטרח להיפגש איתה בפעם השלישית.. אבל, כשאתה אוהב מישהו מאד, הפעם השניה היא אפילו עוד יותר אש, אתה לא יכול לחכות עד הפגישה. ואז, זו לא תהיה הפעם השניה, אלא זאת תהיה הפעם הראשונה באמת, וכל פעם נוספת תהיה 'הפעם הראשונה' באמת."

ובסוכות, לאחר שניקינו את הלב מכל החסימות ביו"כ, ואנו יושבים בדירת העראי שמנערת אותנו בכל רגע מהקיבעון, אנו פתוחים לקלוט את כל האהבה - לרבש"ע, לתורה, לעמ"י. ומרוב אהבה אנו מתחילים לעשות את כל המצוות ממש כאילו זאת 'הפעם הראשונה'.

חג שמח!!

חברים מקשיבים

תשובה

כתבות נוספות