שאלה
שלום וברכה,
יש דבר שמטריד אותי מאוד תקופה ארוכה והייתי שמח אם תוכלו לייעץ לי בנושא.
אני בחור דתי בן 20.
לפני כשנתיים הכרתי מישהו בטיול ולאחר הטיול שמרנו על קשר חברי למשך מספר חודשים.
עם הזמן יצרנו פחות ופחות קשר (הוא בעיקר פחות יזם)וכך הקשר די ניתק.
אע"פ שהקשר ניתק אני ממשיך להתגעגע לאותו חבר, חושב עליו כל יום (פשוטו כמשמעו) ומתגעגע. אני לא יודע מה לעשות כיוון שהקשר ניתק, לא נראה לי שאותו חבר (די לשעבר) מעוניין לחדש אותו ואני לא יודע אם יש טעם גם לחדש אותו. הבעיה שהיא, כמו שציינתי, שאני כל הזמן מתגעגע אליו, חושב עליו ב"זמנים מתים" וטורח להתעדכן בפרופיל שלו בפייסבוק מדי יום בזמני הפנוי...
שאלתי היא- איך לדעתכם כדאי להתייחס לחבר/ מכר לשעבר, כמו הנ"ל, שעדיין בליבי, מידי יום ביומו (פשוטו כמשמעו)? מה ערכה של חברות לפי התורה? ויתרה מזאת, מה ערכה של חברות שבסוף נגמרת והקשר ניתק? מה ערכם של מכרים מהעבר? מה עושים כשמתגעגעים בצורה כזו והבן אדם פשוט "נשאר בלב"?
מקווה שתוכלו לייעץ לי,
שבת שלום,
תשובה
שלום.
אתה מכיר את המשנה במסכת אבות "עשה לך רב [וקנה] לך חבר.." (פ"א מש´ ו´).
לכאורה מה הקשר בין "חיי החברה" של האדם, לחיי תורה ומצוות,
מסכת אבות היא מסכת שנועדה להקנות לנו את ה"דרך ארץ" שקדמה לתורה,
היא מלמדת אותנו את דרכי המוסר ואורחות החיים.
מילא היא הייתה אומרת "תתחבר עם חברים יראי שמים",
אבל שיהיו לי חברים?! מה הקשר?
ועוד היא אומרת "לקנות" ומסביר ר"ע מברטנורא שהכוונה אפילו בכסף רב.
מצד אחד, כל אדם בעולם הוא משהו מיוחד, כל אחד יש לו את [האישיות המיוחדת שלו],
לכל אחד יש כישרונות, תחביבים מיוחדים, ואת תחום ענייניו.
והכי חשוב כל אדם ואדם בעולם, נברא למטרה מסויימת,
לכל אחד יש את התפקיד המיוחד שלו, שהוא רק שלו.
(מכיר את המשפט "יומולדת זה היום שבו הקב"ה החליט שהעולם לא יכול בלעדייך...)
ומצד שני האדם הוא חסר,
הרי אף אדם בעולם הוא לא מושלם, ואין לו את כל הכשרונות היכולות שיש בעולם,
ישנם אנשים חכמים וישנם שיודעים לצייר ויש שיודעים לשיר או לכתוב וכו´ וכו´.
כאשר יש לאדם "חבר" הוא יוצא מהעצמיות האישית והפרטית שלו ומתרחב. ע"י חיבור לאחר הוא נחשף לעוד גוונים ועוד תכנים בחיים, והוא גדל מבחינת האישיות שלו.
כשחז"ל אומרים לנו "קנה לך חבר" הם בעצם אומרים לנו תתרחב, תרחיב אופקים, תפקח את העיניים, ותלמד דברים חדשים.
בעצם הם אומרים תהיה שלם, כי כל אחד מאתנו הוא חסר.
וכמו שבתמונה יש מספר פרטים יש עץ, בית, שמש, גינה וציפורים
כך שמצד אחד כל אחד הוא משהו מיוחד בפני עצמו ומצד שני ביחד הם מרכיבים את התמונה השלמה.
אמנם צריך להיזהר בקניית החבר,
ולא לאבד את העצמיות המיוחדת של כל אדם ואדם.
מי שהוא עץ אסור שיתבלבל ויחשוב שהוא שמש והשמש אסור שהיא תחשוב שהיא עץ.
לפעמים אדם מאבד את העצמיות שלו ונהפך להיות תלותי,
האדם מרגיש שהוא לא יכול לחיות בלי החבר, והוא זקוק לו וחושב עליו המון.
ובעברית "קשר תלותי".
אני ממליץ לך לקרוא שתי מאמרים שנכתבו באתר על קשר תלותי,
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39239
http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=39458
כדי להתגבר על קשר תלותי כדאי מאוד לחזק את הקשר עם העצמיות שלנו,
להכיר אותה ולחזק את ההכרה בערך של עצמנו.
אז איך עושים זאת?
חושבים כל בוקר על המשפט הראשון שאנחנו מוציאים מפה שלנו:
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה" למה רבש"ע החזיר לך את הנשמה? למה אתה עדיין חי? ["רבה אמונתך" כי רבש"ע מאמין בך!!], הוא יודע שיש בך כוחות ותכונות טובות, ויודע שאתה ורק אתה יכולים לקיים את אותו יעוד שהוא יעד לך בעולם.
אח"כ אנחנו ממשיכים לתפילה "אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.." הנשמה היא מהעליונים "חלק אלוק ממעל" היא כח רוחני עליון ועצום שנמצא בתוכך!!! כח עצום שיכול להגביה אותך למקומות רוחניים עצומים.
עוד עצה להכיר בערך עצמינו היא, שבכל סוף יום תעשה לעצמך חשבון נפש קטן, על כל הדברים [הטובים] שעשית היום. למשל כמה שעות היום השקעת היום בלימוד תורה, בתפילה, מעשה טוב שעשית היום גמילות חסדים או צדקה. (ואע"פ שהם לא היו תמיד מושלמים אל תתייחס אל זה עכשיו, אלא תקבע לך שעה אחרת, לחשוב איך אתה מתקן ומתקדם. כי גם אם לא התכוונת כל התפילה, החלק שכן התכוונת בו, לא הולך לאיבוד..).
וכן תסתכל על המידות הטובות שבך, על המעלות שיש בך, ובכלל רוב היום תשקיע במחשבות טובות ובהתקדמות שלך בעבודת ה´. זה יבנה לך את הנפש ויחזק את ההכרה שלך בערך של עצמך.
אע"פ שהקשר נגמר, אני מאמין שזה לא היה לריק,
אני בטוח שקיבלת המון ממנו, ובנית את עצמך,
אבל הגיע הזמן להתקדם הלאה ולמצוא עוד חברים, ועוד גוונים בחיים.
שיהיה בהצלחה,
אלעד
gasner@inn.co.il