שאלה
1. ראשית, אני מרגיש שמגיע לכבוד הרב את מלוא המחמאות והכבוד. אתה פוסק הלכה הגיונית, אמיתית ומביא את התורה אל החיים. אל תטה אזנך אל כל המלעיזים וחזק ואמץ! בעז"ה שיהיו עוד כמותך. :)
2. במסכת ראש השנה דף ד' ע"א מתווכחים מהי משמעות המילה "שגל". רבא בר לימא אומר: כלבתא. בהמשך מראה הגמרא את ההסברים השונים למשמעות המילה, ולפי הפסוקים בתנ"ך- ברור לחלוטין שלא יכול להיות ש"שגל" זו באמת כלבה.
שאלתי- מדוע רבא בר לימא טוען זאת אם זה כזה מופרך? האם הוא לא ידע את הפסוקים שמראים אחרת?
הגמרא מסבירה שהוא ידע, אלא שבמקור הספציפי שבו מדובר מדובר בכלבה. אז למה הוא לא מזכיר זאת מלתחילה?
מצטער אם השאלה אינה מובנת, אכתוב שוב אם יש צורך.
3. שאלה עקרונית- איך יהודי אמור לדעת לקיים מצוות כמו שצריך אם כדי לעשות זאת הוא צריך להשתלט על 6 סדרים? זוהי כמות חומר שרק יחידי סגולה מסוגלים לה. למה האמוראים לא צימצמו קצת?
4. שאלה בנוגע לתפילה- אני עשיתי לי מנהג בתפילה להתכוון כל פעם בברכה אחרת (תפילת עמידה). בשחרית אני מתכוון באבות, במנחה בגבורות, וכן הלאה עד שמשלים סבב לאחר כמה ימים ואז מתחיל מחדש. כך הרעננות בתפילה נשמרת אצלי יותר. אבל לעיתים קורה שאני לא מרוכז, ואז אני מפספס את הברכה שרציתי להתכוון בה. שאלתי- האם מותר לחזור אל הברכה ולומר אותה שוב? ראיתי ברמב"ם שמי שלא מתפלל בכוונה צריך לחזור על דבריו. האם מותר לסמוך על זה?
או בקיצור- האם לחזור או לא?
מצטער שיצא ארוך ומקווה שלא הטרחתי אותך יותר מידי. תודה.
תשובה
שלום וברכה
א. הגמרא לא מביאה בתחילה את נימוקיה לדברי רבא בר לימא. לפיכך – קשה לדעת למה אכן התכוון. בהחלט אפשר שהוא כן התכוון לפשוטו של מקרא, וטען שאם אכן היה מדובר בפירושים האחרים, התנ"ך לא היה מציין זאת, וזו ההוכחה כי לא על כך מדובר. זה בתוספת להתייחסות למקור הספציפי.
ב. נכון הוא שיש ששה סדרים, אולם בראש ובראשונה יהודי לומד קיום הלכה בבית הוריו, והוא יודע מתוך זה את ריטואל החיים היהודי על פי ההלכה. שאר הדברים הנלמדים בששה סדרים אינם דברים שהוא נתקל בהם תדיר במהלך חייו, וכשאלה מגיעים – הוא שואל רב. לא זו בלבד, אלא שהמדרש מייעץ להתחיל ללמוד היום שתי הלכות, ומחר שתי הלכות וכדו', וכך מצטבר אצלו ידע רב של תלמוד תורה.
ג. הפסיקה היא שכיום אין חובה לעשות זאת, אולם מותר.
כל טוב