שאלה
בס"ד
שלום . אני בת 14 וחצי ובסניף בנ"ע מעורב. אני לא מבינה את כל היציאות האחרונות של "אסור לדבר עם בנים לגמרי רק אם זה למטרות חתונה" . אז איך יש בכלל בני עקיבא? ומזה אומר על התנועה שלי ? ובכלל, מה כבר אני גורמת לעצמי אם אני מדברת עם בן ?
אני באמת רוצה לדעת כי אני עושה את רוב ההתשדליות וב"ה דווקא די הולך לי . אני שומרת נגיעה (למרות שכל השבט שלי לא ) אני הולכת בצניעות, גם בסניף ולא רק באולפנה , אני משתדלת לא להראות יותר מידי פתוחה ולא יודעת מה.
ועוד משו,
לפני שנה , השבט שלנו בכלל לא היה מגובש, ולא היתה לנו אפילו שיחת שלום שלום עם הבנים של השבט ..
בקיצור אשמח אם תגידו לי מה לעשות ותסבירו לי תהלכה ת'כלס .
תודה רבה .
תשובה
שלום לשואלת היקרה!
אני חייב לומר לך ששימחת אותי מאוד, כי זה מאוד משמח לראות נערה צעירה שמתעניינת בעולם שלה, רוצה ללמוד עליו ולהבין אותו.
שמחתי עוד יותר לשמוע שאת מתחזקת ומשתדלת וגם שיש לך סייעתא דשמיא ובאמת מצליח לך.
שמחתי על החיפוש העצמי שלך ועל האומץ שלך לשאול שאלות קשות על דברים שהיו עד לא מזמן מובנים מאליו. בקיצור: אשריך! אשריך! אשריך!
בגיל שלך, פחות או יותר, מתחיל להיוצר דבר שלא היה קיים עד כה בין בנים לבנות, אמנם היו הבדלים, אבל במפגש בין המינים לא היה את המשהו הזה שיש באויר עכשיו, בגלל זה גם היה רק "שלום, שלום". המשהו הזה שיש באויר, יכול לגרום לכל מיני דברים משונים, הוא יכול לגרום לבן שחשבת שהוא דוקא בסדר, להתנהג כמו דביל בניסיון למשוך תשומת לב, מה שהוא לא עושה עם בני מינו, המשהו הזה יכול לגרום לבת פתאום להקפיד על הופעתה החיצונית, שלא היתה כל כך מוקפדת בחברת בנות מינה. למשהו הזה קוראים "מתח מיני". ואם תקשיבי לו טוב, תוכלי לשמוע אותו מנסה לגרום לך להתנהג בצורה אחרת מהצורה שבה את רגילה, להיות מישהי אחרת, אולי מישהי יותר מושכת/מגניבה/גזעית/אופנתית וכדו´. המתח הזה לוקח ממך המון אנרגיות, את עלולה למצוא את עצמך לאחר תספורת שעשית ביום חמישי, חושבת יומיים שלמים מה יגידו הבנים בסניף והאם יאהבו אותה או להעסיק כל היום את הראש במחשבות על איך החברה שלי הזאת לקחה את כל תשומת הלב אתמול בסניף מכל הבנים ואיך שבת הבאה אני הולכת לעשות את זה. הדברים האלו אולי קצת מוגזמים, אבל אם תתבונני קצת, אני בטוח שתמצאי גם בתוכך דברים קטנים כאלו. וחוץ מזה זה יפגע בקשר שלך עם בעלך.
"וואוו, אחי! מה נסגר איתך? אני בת 14.5 וכל החיים לפני!"
אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל אני מדבר מנסיון מר שלי ושל חברי, שבגלל שהיינו בקשר עם בנות לפני החתונה (לא משנה באיזה גיל) זה פגע בתמימות של הקשר שלנו עם נשותינו, ולעומת זאת אצל חברי ה"דוסים" שמעולם לא דיברו עם בת יותר מ"מה השעה?" וגם זה רק כשהם ממש היו צריכים לדעת, נכנסו לקשר הזוגי בצורה הרבה יותר טהורה ועמוקה, שאדם שיש לו "עבר" עם בנות, היה צריך הרבה נקיון כדי להגיע לרמה הזו.
אז אם נהיה קצת יותר מעשיים, "היציאות האחרונות" הן ממש לא אחרונות, הרמב"ם כתב בהלכות איסורי ביאה (פרק כ"א) לגבי גברים, שצריך להתרחק מנשים מאוד מאוד וגם השולחן ערוך כתב את זה (אבן העזר סימן כ"א). לפני 800 שנה זה נחשב יציאה אחרונה? והוא גם כתב שמותר להסתכל ולדבר עם בת ואפילו רצוי אבל רק ע"מ לדעת אם היא מתאימה לו לחתונה, ואפילו אם את מתכוונת להתחתן בגיל 16, את לא צריכה להתחיל לחפש כבר מעכשיו...
ועכשיו לשאלתך הנוקבת ביותר: "מה זה אומר על התנועה שלי?"
לשאלה כזו חזקה, קטונתי מלהשיב תשובה ניצחת, אבל אני יכול לתת לך קצת רקע וחומר למחשבה.
בני עקיבא החלה לפעול לפני כ-80 שנה בקרב נוער שאולי קרא לעצמו דתי, אבל... איך אני יגדיר את זה... אמא שלי סיפרה לי שהיו רוקדים הורה (זה כמו מעגל כזה שרוקדים היום בחתונות) בנים ובנות ביחד. אני יודע שזה נשמע לך מזעזע, אבל אז זה היה מקובל, ואולי גם אז היתה איזו ילדה בת 14.5 ששאלה מישהו מה זה אומר על התנועה שלה, אבל זו מציאות שהיתה. מייסדי בני עקיבא ומדריכיה (לפחות הרב משה צבי נריה זצ"ל כמדריך) ניסו להשפיע על הנוער הזה ולכן פתחו את השערים לכולם, בנים ובנות, ועשו להם פעולות משותפות, כי את מבינה שאם רוקדים ביחד אז זה מאוד מוזר אם יעשו פעולות נפרדות... וככה הלכה התנועה, גדלה והתפתחה, התקדמה בהרבה מובנים, עד שהיום כל חניך מבין שאסור לרקוד כך, אבל יש דברים קצת יותר קשים לביצוע שהוא עוד לא מבין שהם בעייתיים, כי הוא לא יודע ולא שמע על "היציאות האחרונות", וגם אני בתור נער בגילך (בערך) זוכר ששמעתי על הדבר שנקרא "איסור נגיעה" והתפוצצתי מצחוק, עד שעברו כמה שנים וראיתי שזה לא ממש "יציאה אחרונה".
כיום גם בתוך בני עקיבא ישנם קולות להפריד את התנועה לגמרי (כמו שעושים באריאל ובעזרא) ומצד שני, ישנם קולות שאומרים שאם תופרד בני עקיבא יפסיקו לבוא חניכים ואז אי אפשר יהיה להשפיע עליהם ולקרב אותם תחת כנפי השכינה.
הויכוח הזה קיים לפחות עשר שנים (מאז שאני הייתי מדריך) ואני מעריך שהרבה יותר, ואולי יום אחד תהיה בו הכרעה. בכל אופן, אני מקוה שהבהרתי לך את התמונה ולא סיבכתי אותך עוד יותר...
אני לא יודע אם זו הבמה "לשפוך" פה את כל ההלכה תכל´ס, מה שאני יכול להגיד לך שתמשיכי במה שכתבת לי שאת עושה ומצליחה, ותנסי לחשוב על מה שהזכרתי לגבי מתח מיני. תנסי לחשוב האם זה טוב לך? האם כך את רוצה לחיות? ואפשר גם להסתכל במקורות שכתבתי לך, לראות מה ההלכה, מלשון הליכה, כדי לדעת לאן את הולכת ולאן צריך להגיע.
אשמח מאוד לתגובה
בהצלחה
שמואל
shmuelart@gmail.com