שאלה
שלום לרב
אנחנו נשואים כשנה וכל הזמן ישנם וויכוחים, מריבות ואי הסכמות. כאשר זה תמיד מלווה בכעסים, הטחות הדדיות והרמת קול.
אני הייתי מטופל בעבר בעקבות דכאון ועדיין יש לי תסמינים. בנוסף לכך אני לא הבן אדם הכי טוב שיש בעולם (לשון סגי נהור).
האם יש צורך להתגרש? אני לפעמים מרגיש שאני לא סובל אותה ושהיא מעצבנת אותי ושאם היתה לי אפשרות הייתי מחזיר הגלגל אחורה.
אני חייב לציין שהדברים נאמרים בסערת רגשות ובכתיבה אמוציונלית.
היא לא סובלת אותי, היא אמרה הבוקר שהדבר היחיד שהיא מקבלת ממני זה דכאון ולחץ וששאר החברות שלה התחתנו עם בעלים נורמלים.
אני מת להיות בן אדם טוב אבל אני לא מסוגל. אני לא יכול להגמל מפורנוגרפיה ולהתקדם ברוחניות.
אני חייב לציין שלא הייתי דתי תקופה בחיים ולאחר מכן חזרתי ולמדתי שנתיים טחצי בישיבה ועדיין אני לא מצליח להיגמל מהמעשים הרעים האלה.
אלוהים מתאכזר אלי: דכאון, תרופות, התמכרות לפורנוגרפיה, נישאוים כושלים.
אולי המזל שלי דפוק?
תשובה
שלום
אני מבין אותך, וכואב יחד איתך אחי היקר.
לא המזל הוא הבעיה, ולהבדיל גם לא אלוקים.
נישואין הם דבר עדין ומורכב, בעל עצמות גדולות- 'אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו'.
לכן אתה ואשתך צריכים ללמוד לאט וביסודיות כיצד חיים יחד מתוך כבוד שיגרום בע"ה גם לאהבה. זהו לימוד קשה ועמוק, וחשוב מאין כמותו.
את זה תוכלו להשיג על ידי ייעוץ זוגי מסודר ועקבי, אני ממליץ לכם לפנות לידידי הרב עזריאל אריאל שהוא יועץ טוב ויוכל לסייע לכם מאד לרפא את השבר ולעלות על דרך המלך. זו עבודה קשה, אך שווה כל רגע של מאמץ. זוהי עבודת ד', השראת שכינה בביתכם מתוך כבוד הדדי ורוגע.
תמיד האופציה של גירושין קיימת, אך היא רעה כל עוד שלא מיציתם את האפשרויות לריפוי ועידון היחסים בדרך בריאה ומסודרת.
בהצלחה