בת המניחה תפילין

יש להבחין בעניין זה בין השאלה ההלכתית לבין שאלת מדיניות בית הספר. מבחינת ההלכה את רשאית להניח תפילין, ואם את מעדות אשכנז גם לברך עליהם, ומצאנו בגמרא שמיכל בת שאול הניחה תפילין. אכן התוס' (עירובין דף צ"ו ע"א ד"ה מיכל) כתבו שצריך למחות ביד נשים מלהניח תפילין, וזאת משום תפילין צריך זריזות מרובה לשמור על גוף נקי ולהימנע מהיסח הדעת, וכדבריו פסק הרמ"א (אורח חיים לח, ג). כמו כן בתרגום יונתן על הפסוק "לא יהיה כלי גבר על אשה" כתב: "לא יהי גוליין דציצית ותפילין דהינון תיקוני גבר על איתא". לכן ניתן להבין את עמדת המסתייגים ויש לה כאמור סימוכין במקורות. יחד עם זאת אין פוסקים על סמך התרגום יונתן וגם התוספות לא קיבלום, ובאשר לטענה שהעלו התוספות והרמ"א בזמננו אין כל סיבה לחשוב שבת המניחה תפילין מרצונה הטוב, תעשה זאת פחות טוב ונקי מבנים, ולכן יש מקום גם לעמדה ההלכתית שאת מבטאת הלכה למעשה.
ר' משה פיינשטיין בתשובה בנושא קריאת התורה לנשים מבחין בין אישה ש"חשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה", שלדבריו יש להתיר לה, לדוגמא, ללבוש ציצית, לבין אישה שכל כוונתה היא "מצד תרעומת שיש לה על השי"ת ועל תורתו", שאז יש לאסור זאת. הוויכוח בנושא זה אכן נסב פעמים רבות על שאלת המוטיבציה של האישה: האם היא עושה זאת לשם שמים או בשל מניעים אחרים, ויתכן שזה גם הרקע לוויכוח שיש לך עם הנהלת בית הספר, שכן הם אינם משוכנעים שאת עושה זאת רק לשם שמים.
בכל מקרה זכותם של מנהלי ביה"ס לקבוע כללים כראות עיניהם באשר ללימודים בביה"ס, ולכן גם אם כל הטענות ההלכתיות היו מחזקות את עמדתך, הם רשאים להחליט שאינם מאפשרים זאת. לכן נראה לי שעדיף יהיה אם תבטאי את רצונך בקיום מצוות באופן מלא בדרכים אחרות שאינן מתנגשות עם הממסד החינוכי, כל עוד את תלויה בו, ואם תרצי לחזור להניח תפילין כאשר תסיימי את בית הספר, תוכלי לעשות זאת אז באין מפריע.

בברכה נאמנה,
רונן לוביץ