שאלה
שלום וברכה,
אני באה ממשפחה שבה תפילה במניין הוא דבר שרק במקרים קיצוניים(כמו חולי נורא או חום גבוה)מוותרים עליו,אחי שהם אינם נקראים "תלמידי חכמים" אינם מפספסים אף תפילה במנין.לתומי חשבתי,שאם בחורים שאינם תורניים כ"כ כמו האחים שלי מקפידים על כך אז ודאי בחור מישיבה גבוהה מקפיד על דבר בסיסי שכזה.לצערי גיליתי אחרי החתונה שתפילה במניין אינה חשובה כל כך לבעלי ואף בשבתות הוא לא קם להתפלל בבית הכנסת.אנחנו נשואים כבר 3 שנים וכל בוקר שהוא מפספס תפילה במניין-מצער אותי מאוד.זה אפילו מוריד מערכו בעיני.ניסיתי תקופה די ארוכה לא להעיר או לזרז אותו כי הוא נפגע מזה.אבל זה עדיין מציק לי כל בוקר.
אני חוששת שהבנים שיוולדו לנו לא יראו דמות לחיקוי בנושא של תפילה במניין,דבר שמפחיד אותי נורא כיון שגם במשפחתו לא מקפידים על כך.
שאלתי:ומה אני צריכה לעשות כדי לגרום לו להקפיד על זה?(ניסיתי לקום איתו מוקדם בבוקר אבל לא החזקתי מעמד כיון שאני מתעוררת בלילה לתינוקת)
בתודה ובהערכה.
תשובה
נכון, יש משפחות שלא גילים לקום בהן למנין, אבל מתפללים בבית. אינני יודע אם זה מנהג שנבע מכך שבמקום המגורים בחו"ל פשוט לא היה מנין, או שזה התחיל מעצלות , אבל בפועל - יש כאלה.
תפילה במנין היא מעלה גדולה, ולכתחילה בודאי שצריך להשתדל בכך שהרי אז בודאי שהתפילה מתקבלת, אבל גם תפילה שאינה במנין היא תפילה, ואין לזלזל בה. חוץ מזה שיש חלקים בתפילה שאינם נאמרים אלא במנין וכד'.
אני בטוח שבעלך יודע את כל זה ולא זקוק ל"תזכורת נוספת" ממך. כדאי באמת שתשאירי לו את הענין כי קיום המצוות שלו הוא באחריותו, ובודאי בענין התפילה שהיא עבודה שבלב.
מה את כן יכול לעשות , כדי לא להצטער כל כך? לחזק אותו בדברים שהוא כן עושה. לבטא את ההערכה שלך לללימוד תורה שלו לדברי התורה או להנהגות מידותיות ומוסריות שלו, ולהעצים את יראת השמים שלו, ואוירת הקדושה והטהרה ששניכם ביחד משרים בבית.
זה מה שאשה יכולה לעשות כדי לחזק את בעלה, ובע"ה כשהוא ירגיש טוב עם עצמו (בזכותך) הוא יתחיל לחפש איך להיות עוד יותר טוב, (כדי לזכות לעוד הערכה מצדך)וההמשך כבר ידוע מראש....
בהצלחה