שאלה
לכבוד הרב שלום,
אתה כנראה לא מכיר אותי אבל אפשר לומר שאני מכירה אותך במובן מסיום שמעתי אליך רבות יש לי דילמה ואת האיש שיכול לפתור אותה ואני מאוד יודה לך עם תענה לי בהקדם כי זה מאוד חשוב לי.
בספר ויקרא פרשת קדושים פרק י"ט פסוק י"ז:"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" אני לא מבינה את הסתירה המיתקיימת פה הרי כתוב "הוכח תוכיח את עמיתך" שזה אומר בעצם לתקן את הטעויות שלו ואחר כך כתוב "ולא תישא עליו חטא" שזה אומר לא להלבין את פניו ברבים ואם אתה מוכיח בנאדם ברבים אז אתה מלבין אותו.תודה רבה ואני מאוד מאריחה את זה שלקחת מזמנך ומהלו"ז המאוד עמוס שלך כדי לענות לי על השאלה.
בהתחשבות רבה רבקה כהן
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
התשובה טמונה בשאלה. התורה מתנה את מצוות ההוכחה בכך שלא תהיה הלבנת פנים. כלומר, ודאי אין להוכיח אדם בפני רבים. ברוב המקרים גם אין תועלת בצורה זו של הוכחה. ואפילו שלא בפני אף אחד אלא בין המוכיח והמוכח, אם יש חשש שתוכחה תוביל לפגיעה, עדיף שלא להוכיח כדי לא להגיע למצב של נשיאת חטא.
כדאי שתעייני בכמה פירושים על פסוק זה.