בית המקדש והעולם הפנימי

שלום לך,
קודם כל תודה על הישר כוייחים שאת מרעיפה עלינו,
זה מחזק ומעודד.
כתבת בשאלתך שנושאי הגאולה לא מדברים אלייך,
ושאלת אם זה אומר שאת לא מספיק טובה או האם זה מראה על העולם הפנימי שלך.
תראי,
בואי נעשה לנו סדר קטן.
אצל הצדיקים הגדולים השאלה הזאת לא קיימת, משום שהם כל כך מרגישים את החורבן ועד כמה שחסר לנו בית מקדש, עד שהם לא יכולים להמשיך לישון בלילה וקמים בחצות לבכות ולהתחנן לה´ על עם ישראל על המשיח ועל בית המקדש.
השאלה נשאלת על כל מי שיכול להרדם ולישון לילה שלם כשבית המקדש עוד לא נבנה, בעצם על כולנו שבעצם הנושא הזה לא כ"כ ´מדבר אלינו´ כי אם הוא היה מדבר אלינו היינו מבינים עד כמה ובאיזה סדרי גודל של בור אנחנו חיים בתוכו.
או.קי. צרת רבים, אבל עדיין זה מעיק עליך שאת מרגישה רחוקה מהענינים שאמורים להיות הכי על סדר היום שלנו.
אז קודם כל מצבך טוב כי זה מעורר בך שאלה,
ועצם השאלה והרגשת הריחוק שלך מראה על העולם הפנימי הטהור שיש בך שמתעורר ושואל איך זה יכול להיות שאין לי קשר כ"כ עם החורבן והגאולה של עם ישראל.
ואני רוצה לחזק אותך להמשיך לשאול ולבקש את הקשר הזה כי עצם החיפוש מעורר אותנו למצוא את התשובה כמו שאומר ר´ נחמן "...נמצא כשמבקש ומחפש "איה" מקום כבודו, בזה עצמו הוא חוזר ועולה אל הכבוד העליון...ובזה חוזר ומדבק עצמו לשם, ומחיה את נפילתו,ועולה בתכלית העליה..." (תורה י"ב, לקו"מ-תנינא).
להבנתי, עיקר החורבן הוא בכך שהלב שלנו כ"כ התיבש והתיאש עד שהוא הפסיק לשאול לבקש ולחפש או במילים אחרות הפסיק ´להרגיש´ אלוקות ועברנו ´לדבר´ על אלוקות.
ולכן שואלת יקרה את מוצאת את עצמך בהרגשה שזה לא מדבר אליך, כי הרבה פעמים מדברים איתנו על הנושאים הללו של חורבן גאולה ומשיח בהקשרים שבכלל לא מדברים אלינו,
הכל כללי ומרחף מעלינו אז איך נתחבר לזה?
ולכן, תנסי לראות איפה בחיים שלך הפרטיים יש חסרון, איפה היית רוצה שיהיה יותר ואין ומשם את יכולה להסיק וללמוד על החורבן הכללי של עם ישראל וממילא להיות יותר קשורה מחוברת ורוצה בגאולה.
אשריך, שתזכי לראות ולהרגיש את הגאולה
בהצלחה
דרור