שאל את הרב

בינו לבינה

חדשות כיפה הרב יצחק פייגלין 20/09/10 09:53 יב בתשרי התשעא

שאלה

בס"ד

שלום הרב,

ברוך ה' התארסתי!! אני שמחה ומאושרת ומצפה לחתונה בכליון עיניים.

ארוסי ואני ביחד כמה חודשים טובים, מאוהבים מעל הראש ובעזרת ה' נתחתן רק עוד כמה חודשים. (מצטערת שאני לא כותבת מספרים. אני מנסה להיות הכי דיסקרטית שאפשר. גם ככה אני ממש מתביישת) זה המווווון זמן ביחד ללא חתונה ובהחלט יותר מדי. התשובה לשאלה למה אנחנו מחכים כל-כך הרבה זמן לא תתרום כאן, אז לא נבזבז עליה זמן.

גם אני וגם החבר שלי אנשים נחשבים בחברה סביבנו. החברה, המורים שלנו הרבנים שלנו תופסים ממנו, מעריכים אותנו ואנחנו נחשבים ברמה רוחנית גבוה, צדיקים וממש דתיים ציוניים למופת!!! אנחנו נראים ממש זוג לתפארת...

שמרנו נגיעה יפה מאוד כמו זוג צדיקים חמודים במשך 4 חודשים. ואז...התחלנו פשוט קצת יותר להתקרב וקצת יותר פה וקצת יותר שם. בהתחלה עוד לא הרגשתי שאנחנו לא בסדר. אחרי זה כמעט ממש נפלנו ואז הייתה תקופה קצרה שהצלחנו להחזיק את עצמנו ושוב שמרנו נגיעה יפה מאוד מאוד, ומיד אחרי תקופה זו-

באה הנפילה הרצינית. במחילה מכבודך הרב, לא אחסוך במילים, התנשקנו והתחבקנו בלי סוף!! לא יכולנו להוריד את הידיים אחד מהשנייה. סליחה על הבוטות, אבל עד המקרה הזה לא ידעתי כלום על הנושא הפיזי של בינו לבינה (הוא הראשון שלי ב"ה) ועכשיו "למדתי" הרבה. יחסית למה שאני יודעת עכשיו אני מרגישה שחוץ מלהביא ילדים עשינו כמעט הכל.

בבוקר שאחר-כך וכבר כשנפרדנו (כדי לישון בבתים שונים, אלא מה? עדיין משחקים אותה צדיקים גדולים...) הרגשנו גועל נפש. הרגשנו ריקנות כזאת נוראית. הרגשה מסריחה ובעיקר הרגשנו שאנחנו בכלל לא רוצים לגעת אחד בשנייה. פשוט לא רצינו ועדיין לא ממש רוצים לגעת. אני רק קצת כן... (-:)

חוץ מההרגשה הקשה מאוד של ריחוק מה' דווקא לפני יום כיפור ובתוך עשרת ימי תשובה שידעתי מראש שצריך להיזהר ושהרסנו לנו את הפעם המיוחדת בחדר איחוד,...

הגועל שהיה לנו בפנים היה בלתי נסבל. ועוד אחרי זה ללבוש מסיכה של מאוהבת מאושרת ליד ההורים שלי שלא ישאלו שאלות זה כבר היה מתיש. ביום שאחרי רק רציתי לישון כל הזמן. הייתי כל-כך עייפה. רוחנית וכנראה גם פיזית...

השאלה שלי היא:

1. מה מרגישים זוגות נשואים אחרי שהם מבטאים את כל האהבה שלהם אחד לשנייה? גם הם בבוקר של אחרי החתונה מרגישים עייפים ושאין להם יותר כוח ורצון לגעת? (בלי קשר

תשובה

שלום

1. התורה דרך ההדרכה המעשית של ההלכה מכוונים את יחסי האישות כך שההנאה הגופנית, המשיכה והסיפוק הנפשי יהיו חלק מבנין של קשר, כך שיש מימד של התקדשות רוחנית בד בבד עם קשר אישי אינטימי. כאשר הכל נעשה במקום ובזמן הנכון נוצר תמיד רצון להתקדם עוד קומה, הן בקשר האישי והן בתחום הרוחני.
אני יכול להניח, שהנאה ממעשה שבעקרו הוא חטא, סותר את כל הנ"ל, לכן הנשמה אומרת את שלה, וגורמת לכם לחוש סלידה ממה שעשיתם.
ניתן לומר שתקופת הנדה נוצרה על ידי הקב"ה כדי לגרום זמן בו הקשר יהיה מבוסס על אדנים שאינם פיזיים (ויש לכך סימוכים בחז"ל ובדברי הקדמונים). אך אנו שומרים על טהרת המשפחה, מפני שכך ציונו ה' בתורתו.
ביחס אליכם, אני מניח שזה אכן לא יהיה אותו הדבר כמו זוג ששמרו על כל דיני הצניעות, לפני החתונה. אך זה יכול להיות מאוד קרוב לזה, אם תקבלו על עצמכם, לשמור ולהקפיד. עדיין יש זמן ללמוד את כוחו של איפוק את מעלותיה של הצניעות. מאמץ, עבודה רוחנית (אולי הדרכה מפי ת"ח או אשתו) - יביאו אותכם ליום חתונכם מאושרים יותר, שמחים יותר ושלמים יותר - בהצלחה.

2. צדקת בניתוח שלך, שאכן אין תכלית הנישואין רק "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" על אף שזה כתוב בתורה. אלא גם "ועזב איש את אביו ואמו", שמשמעותו שמרגע החתונה אתם בונים בית משלכם. והעבודה היא רבה, ובתחומים רבים: כשרות, שמירת שבת (אוירת שבת), קביעת עתים לתורה ובהמשך חינוך נכון לילדים ועוד.
מה שאתם עברתם, הוא נסיון. כנראה יעמדו בפניכם נסיונות נוספים, אגרו את הכוחות, את התיקון, את התשובה - ועם כל הכוחות האלה בעז"ה תוכלו להתמודד ביתר הצלחה עם אתגרים שיעמדו בפניכם בעתיד.

3. לשאלה זו התיחסתי לעיל. הדרכה, התיעצות (עם ת"ח או אשתו), קבלה על עצמכם, להתקדם, להתקדש. כל אלו יוכלו להביא אתכם ליום חתונתכם, יותר קדושים, יותר מוכנים ויותר שלמים. אם תשקיעו בחודשים הנותרים בכיוון זה עליכם יאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.

4. לגבי התפילות והבקשות. יש לדעת שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ניתן לבקש מה' הרבה דברים, אבל אי אפשר לבקש ממנו שיעמוד במקומך בנסיונות שלך מול היצר. ניתן לבקש עזרה מה' בהתמודדות, אבל נראה שבשלב ההוא זה לא היה הכיוון שלך.
עתה עשי מאמץ, קבעי עובדות בשטח. כפי שנאמר אצל אנשי נינוה שה' לא שמע אל תפילתם אלא ראה את מעשיהם, כלומר אם יהיו מעשים וקביעות שבהם תוכלי לומר לקב"ה הנה אנו עושים תיקון, אזי גם הבקשות והתפילות תתקבלנה.

5. בעז"ה קבלה לעתיד משותפת של שניכם, התיעצות (כל אחד בנפרד או ביחד) לרכישת כלים מעשיים להתמודדות, התמודדות עם היצר - תבטיח שלא תיפלו עד החתונה.

6. הרצון רק לגעת הוא לא "בבסיסו טוב", הוא חלק ממשיכה מינית שהקב"ה ברא באדם, והוא פועל בין כל איש ואשה (נורמליים). הקפדה על גדרי הצניעות, גורמת למשיכה הנ"ל, לא להפריע למהלכו התקין של האיש הצנוע (הוא אינו מסתכל במקום שלא צריך וודאי לא נוגע היכן שלא צריך).
המשיכה המינית שנבראה באדם מוצאת את ביטויה הנכון והבריא במסגרת של נישואין. הריני להבטיחך שכשזה יגיע והלכות טהרת המשפחה ישמרו, אזי הרצון רק לגעת, ישוב למקומו הראוי לו.

והעיקר להתאזר באומץ של גבורה, ולא לפחד כלל.

הרבה בהצלחה
בנין בית קדוש ומוצלח

חג שמח

כתבות נוספות