בינו לבין מי?

שאלה

בס"ד

שלום כבוד הרב,יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר לא מעט זמן.

אני בת 17 עוד כמס' ימים,ויש לי חבר.ולא,זה לא כמו כל הסיפורים האלה שקוראים עליהם בסמינריונים,ונשמעים סרטים.זה החיים הפרטיים שלי,והתמודדיות והניסיונות הפרטיים שה' שלח לי בתקופה האחרונה.יש לנו קשר מאד מיוחד.

שנינו משתדלים לעבוד את ה' בצורה נכונה ואנחנו משתדלים להיות עם הרבה יראת שמיים.הקשר עצמו הוא מאד בוגר,ויש באמת תחושה של הבנה גדולה-ושבאמת יש רצון של הנשמה לדבוק בנשמה השניה,מן צורך טבעי שכזה..כבר בשלב מוקדם עלה הרצון להתחתן,אך כמובן שיש עוד הרבה שנים עד אז.וזה הולך להיות מאד מורכב,והתמודדות מטורפת.במיוחד שיש רצון חזק לדבוק בדרכה של תורה.

במשך השנה,יותר לא היינו בקשר מאשר בקשר,וכמובן כשדברנו ונפגשנו זה היה מאד משמעותי וחזק.בכל פעם נסינו להתמודד עם הנסיון בצורה שהכי קרובה לדרך התורה.

באיזור פסח החלטנו שאנחנו גם מפסיקים להיפגש,כי אני לא רוצים אפילו להתחיל להסתכן עם היצר הרע..

זה החזיק מעמד יחסית תקופה יפה.

עכשיו,בסיומו של החופש הגדול,שדיי השתדלנו לעמוד בו בצורה יפה,ולהמשיך לא לדבר באמצע שבוע ולא להיפגש,ולהתעדכן רק פעם ב..השבוע לאחר שחזרתי מפולין,נפגשנו.

כמובן שהיה כיף לראות אותו,ולדבר..אבל משו היה מוזר.

ואכן,גם הוא הרגיש את זה..והוא הגדיר את זה יחסית מדיוק-הגיל עושה את שלו,וכך גם היצר גדל,והתאווה גדלה.ב"ה שעוד לא נפלנו ואנחנו רק בהתחלה של הפרשה הזאת,אך אנחנו מאד מאד רוצים למנוע את זה,ואנחנו בטוחה שלהימנע מזה בכל דרך שהיא,בסוף ישתלם לנו.

שאלתי היא כזאת:אני מרגישה,שאני אוהבת אותו באמת אהבה אמיתית,ולא מסונוורת-כי באמת שניסיתי להפעיל(גם בעזרת אחרים)את השיקולים השכליים שיכולים להעיד על סיוונר או משו דומה.ואני אוהבת אותו באמת,את האופי שלו ואת מי שהוא.בכל מצב שהוא.

והוא,אוהב אותי,בגלל מי שאני,בגלל האופי שלי-ובנוסף,גם את איך שאני נראית..

זה הורג אותי התחושה הזאת,שהיצר,התאווה,המראה החיצוני מהווה חלק מהאהבה הכוללת שלו כלפי.(כמבון שהכל לכאורה.)או לאו דווקא כלפי,אלא בעוד הרבה קשרים,אם לא כולם..שברוב הפעמים לא מצליחים לעמוד כנגד התאווה.אז זה מוזר לי,שהאהבה בין בני הזוג אינה שווה לכאורה.לבת אין את התאווה והיצר לאהוב את המראה החיצוני,או לגעת וכו'.היש הסבר לזה?!למה זה?זה כ"כ מטריד.

תודה מראש.

תשובה