בחירה חופשית

אהלן וסהלן.
השאלה שלך לא כ"כ ארוכה וגם לא ממש מסובכת, אבל היא בהחלט מקסימה. השאלה הזאת נשאלה כבר לפני כ-850 שנה. [הרמב"ם], בכבודו ובעצמו, שאל בדיוק את השאלה הזאת. שלך. איך יכול להיות שלפרעה אין בחירה חופשית, והוא עוד נענש בגלל זה?

הרמב"ם מחלק את התשובה שלו לשני חלקים: בעיקרון, ישנה בחירה חופשית לכל אדם, כמו שאמרת נכון, ובכוחו להחליט בעצמו מה לעשות. אבל ישנם מקרים קיצוניים, בהם הקב"ה מחליט לשלול מהאדם את יכולת הבחירה שלו. זהו סוג של עונש חמור מאוד, השמור לחטאים גדולים במיוחד. בדיוק כמו שהקב"ה מעניש את האדם בזה שהוא חולה, או שהוא מפסיד כסף, או בעולם הבא, כך הקב"ה מעניש אותו בזה שאין לו יכולת לבחור. ואז הוא יהיה מוכרח לעשות מה שהקב"ה יכתיב לו.

אם פרעה היה נענש בכך שה´ הקשה את לבו, בגלל שהוא לא שלח את בני ישראל, השאלה שלך היתה מצוינת. זה באמת לא היה הוגן, ולא צודק. אבל האמת היא, שפרעה נענש בכלל על משהו אחר. הוא בחר, ברצונו, להתעלל בעם ישראל, לשעבד אותם בצורה קשה וכואבת, להשפיל ולדכא אותם, בחוסר פרופורציה לכל עבדות מקובלת. פרעה לא הסתפק בזה, הוא גם החליט להכחיד את עם ישראל. הוא ציוה להשליך את כל התינוקות הזכרים ליאור, להטביע אותם. איזו אכזריות! איזה רוע!

על החטאים האלה, הוא נענש בכך שנשללה ממנו הבחירה. מעכשיו הוא יהיה אומלל. הקב"ה יצוה אותו לשלח את עם ישראל, ואם לא הוא יחטוף. והוא, המסכן, לא מסוגל להגיד "כן". הוא חייב לומר "לא". והוא חוטף, הרשע. וזה בסדר גמור. לרשעים בסדר גודל מפלצתי כזה, זה מגיע בהחלט. ככה נתקן את העולם, ונמגר את הרוע הקיים בשלטון ובחברה.

עכשיו, אני מניח, שאת מבינה, שהשאלה השניה ששאלת היא קצת שונה. בסניף לא מענישים אף אחד, ובודאי שלא מונעים ממנו את הבחירה. השאלה שלך היא בעצם, האם מישהו אחר יכול להחליט דברים בשבילי. הרי זה לא תמיד נעשה ברצוני, ולהיכן נעלמה הבחירה החופשית?

גם בענין הזה, נשמע מה יש לרמב"ם לומר. הגמרא אומרת "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". המשפט הזה מתמצת למעשה את כל הנושא המורכב שעליו שאלת. מהו היחס בין מה שאני בוחרת, לבין מה שהקב"ה מחליט. מהמשפט שהגמרא אמרה זה נשמע, שכמעט הכל זו החלטה של הקב"ה, חוץ מכמה דברים קטנים שהוא השאיר לנו.. הרמב"ם מסביר, שזה בדיוק להיפך.

"יראת שמים" הכונה היא, לכל מה שאנחנו יכולים לבחור. כל מה שלא בשליטתנו, הוא ורק הוא נעשה על פי רצון ה´: איזה כשרונות יהיו לי, מתי יירד גשם, את מי אני אפגוש עכשיו ברחוב. לפי הרמב"ם הנוסחה היא פשוטה מאוד: כל מה שתלוי בנו, באמת תלוי בנו. וכל מה שלא תלוי בנו, הוא באמת לא תלוי בנו.

לכן, אם אני זאת שמחליטה לאן ללכת, להדרכה או לגרעין, אז הקב"ה משאיר את המגרש ריק בשבילי, ונותן לי לבחור לבד. אם המדריכה שלי בוחרת בשבילי, אז זה קצת יותר מורכב: מבחינתה, זה לא שונה מכל דבר אחר שהיא מחליטה: מה לאכול בארוחת בוקר, איזה חברה להזמין לשבת, או מתי לסיים את הספר שהתחלתי לפני חצי שנה. היא בוחרת בעצמה. אבל, היא מחליטה בשבילי, ומבחינתי זה כבר לא תלוי בי אלא בה? אז הקב"ה אמור להחליט, אז מה קורה פה? וכאן מגיע הסוד הגדול.

אם אדם מחליט להזיק לחבר שלו, למשל, אז הוא חוטא, כיון שזו בחירה שלו. זה מצד אחד. מצד שני, החבר שלו שניזוק, זה באמת היה מגיע לו. הוא הרי לא בחר בזה, ולכן זה אומר שהקב"ה החליט. איך זה מסתדר ביחד? כי אם הקב"ה לא היה רוצה שזה יקרה, אז למרות הרצון הגדול והמאמץ של הגנב לפרוץ אליו הביתה, הוא פשוט לא היה מצליח. משהו היה מתפקשש בתכניות, הוא היה נתקע בדרך, או מעורר חשד, או מגלה להפתעתו שיש מישהו בבית. וגם אם הוא היה מצליח לפרוץ, אז בסוף יתברר שבעל הבית הרויח מכל העסק, כי הוא קיבל כאלה פיצויים מהביטוח שבאמת היה שווה...

[העולם אינו הפקר].
הקב"ה משאיר לנו את המרחב לבחור, אבל דואג לכך שלא נוכל לפגוע לאף אחד, אם זה לא אמור לקרות. וגם אם פגענו, הקב"ה יכול לגלגל את הדברים כך שמהרעה תצא טובה. כמה פעמים בחיים קרו לנו כל מיני דברים, שגרמו לנו להרהר "אוף, למה זה קורה לי", ובסוף התברר עד כמה הכל היה לטובה. הקב"ה הוא כל יכול, ומסוגל להפוך את הכל.

המחשבות של בן האדם הוא מוגבלות. לעיתים, אנחנו לא יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים מעצמנו, לאן לשאוף, באיזה אפיק נמצה את מירה הכשרונות שלנו. מושגים כמו "טוב ורע", "מועיל ומזיק" מתבררים לא פעם כהיפך הגמור ממה שאנחנו הגדרנו.

חוץ מזה, הבחירה שלנו מושפעת מכל כך הרבה דברים, כך שגם אם בשורה התחתונה אנחנו בוחרים, הרי שהקב"ה יכול בעקיפין לגרום לנו לבחור בצורה מסוימת. בדיוק היית במצב רוח לא כל כך טוב, ובדיוק שמעת על משהו, ודוקא אז פגשת חברה שכבר לא ראית הרבה זמן, וזה הביא לך כל מיני מחשבות, שבסוף הכל ביחד גרם לך להחליט לאן לצאת הערב. ובמקרה, ראית בדרך בחנות חצאית שכבר מזמן רצית לקנות, והיא במבצע רק עד למחר. ואם כל זה לא היה קורה, ובכזה תזמון, בכלל היית מתייבשת בבית.

הרי יש לבחירה של המדריכה שלך כל כך הרבה גורמים והשפעות, שהם לא בשליטתה, כך שאת יכולה להיות סמוכה ובטוחה שהיא לא תוכל לפגוע בעתיד שלך ובשאיפות שלך. וגם אם בסוף, היא החליטה בניגוד לדעתך, כנראה שזה הדבר הכי טוב שיכול להיות בשבילך. אם תזכי, גם תביני בסוף למה. וגם אם לא, תדעי שיש שם מישהו, שיודע הכי טוב מה מתאים לנו. גם יותר מאיתנו, בני האדם.

[לסיכום:]
לכל אחד מאיתנו יש בחירה חופשית מוחלטת, אבל יש מנגנון שמירה מיוחד, שמכוון את הכל לטובה. קוראים לזה השגחה אלוקית.

בהצלחה רבה בהמשך דרכך,
זכרי תמיד [שהכל בידייך, ואף אחד לא יוכל לקלקל לך].
ואני כאן לכל שאלה, בנושא זה ובכל ענין.
בשמחה, אבישי.
batelam@gmail.com

(מקורות להרחבה: 1. הקדמה למסכת אבות - שמונה פרקים פרק ח. 2. הלכות תשובה פרק ו סעיף ג)