שאלה
שלומות,
במח' הראשונים על המש' בכותרת, נפל לי האסימון למשהו שמאוד מטריד אותי.
לשיטת הרשב"ם ורש"י (פסחים קח:) שמעמידים את הנשים בצד האקטיבי, יוצר הנס. המשותף לכל המקרים (אסתר, יהודית ונשים ביציאת מצרים ע"פ הגמ' בסוטה) היא שהאקטיביות של הנשים היא בפיתוי מיני, זה לכאורה המשותף.
כמובן שניתן לדרוש על ויתור לטובת העם, אבל עדיין הכל סביב הפיתוי
מה ניתן ללמוד מכך?
תודה רועי
תשובה
שלום וברכה
ואכן הגמרא בנזיר כג ע"ב עסקה בדיוק בסוגיה החשובה שהעלית:
" אמר עולא תמר זינתה זמרי זינה תמר זינתה יצאו ממנה מלכים ונביאים זמרי זינה נפלו עליו כמה רבבות מישראל אמר ר"נ בר יצחק גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה והאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמן שמתוך שלא לשמן בא לשמן אלא אימא כמצוה שלא לשמה דכתיב תבורך מנשים יעל אשת חבר הקני מנשים באהל תבורך מאן נשים שבאהל שרה רבקה רחל ולאה".
כמובן שגמרא זו מחייבת הרבה הסברים, אולם התופעה אכן נידונה בחז"ל.
כל טוב