שאלה
אני גדלתי עם נוער מעורב וכל הזמן אני קוראת בכיפה שאסור להיות עם בנים וכאלה זה הבנים שגדלו איתי מהפעוטון ובכל מקרה יש לי קשר איתם וזה לא משנה זה לא מגביר את הקשר איתם שאני איתם עכשיו כי בגרנו... וגם אני לא מבינה מה הבעיה בשיחת נפש עם ילד מהשבט?
וגם מותר\אסור חבר כתוב שאם זה לא לצורך חתונה אז לא אבל אני לא צריכה חתונה אני אוהבת אותו וצריכה בשביל הנפש שלי את זה
אבל זה לא פוגע בקשרי חברות שלי עם בנות כי הם בדיוק חלק מהשבט והם בשבילי יכולים לשח"נש כמו בת...
ממש אשמח לעזרה אני מבולבלת
אני אשמח אם זה יחזור לאיימל(התשובה) תודה שחר
תשובה
שחר יקרה, חג חנוכה שמח ומואר!!!
שאלת למה אי אפשר להמשיך את אותו הקשר עם חברייך הבנים איתם גדלת כבר מהפעוטון?? מה לא בסדר בכך?
שחר, את בעצמך כתבת שבגרתם וזה הזמן להתנהג בהתאם...
ממש כמו שאי אפשר להמשיך ללכת על ארבע כי כבר הבנו שבני אדם הולכים על שתי רגליהם, כך אי אפשר להשתמש בתירוץ שאת מכירה אותם מילדות בגלל שאת בשלב ההתבגרות בו התפיסה של הזוגיות בין איש לאישה צריכה להשתנות אצלך.
בתקופת הפעוטון, ילד וילדה לא מבינים לעומק את ההבדלים במיניות שלהם, לפעמים הבנים מתרחקים מבנות והבנות מצידן עסוקות בענייני דיומא: בובות, איפור של אמא, חרוזים, מדידת נעליים ועוד.
לפעמים נרקם קשר מיוחד בין ילד וילדה אבל הוא בדרך כלל תמים.
מתישהו בגיל 12 ומעלה הבנות מתחילות להפנים את הערכיות הטמונה בין איש לאישה וכדי שלא לפגוע בקשר המהותי שיהיה בחייך, משמע עם בעלך בעזרת ה´, אנו נמנעים מקשרים זוגיים בגיל זה.
ברוב המקרים כשנשים או גברים מפתחים קשר עמוק עם בני המין השני הם פוגעים בייחודיות של הקשר שיהיה להם בעתיד עם בן הזוג איתו הם יתחתנו...
תארי לעצמך, שלא היית מנהלת שיחות נפש עם בנים, הרי שבעוד כמה שנים שיחת נפש עם בן הזוג שלך, קרי בעלך תהיה בעבורך מאוד מרגשת ומשמעותית, כיוון שייחדת את השיחות נפש שלך שיגלו את נבכי נשמתך רק לגבר אחד.
זה לא שייך אם קשר בין חברייך הבנים פוגע בקשר עם חברותייך, מאחר שזה פוגע בכל מקרה בייחודיות של הקשר שיהיה באמת חשוב בחייך, עם בעלך.
כרגע את משוחחת עם חברייך הבנים,אני מבינה שגדלת איתם מהפעוטון אבל את מתישהו תפסיקי להסתכל עליהם כך... ומי יודע מה יקרה אם בעוד פרק זמן קצר או ארוך תתחילי לחוש רגשות כלפי אחד מהם?? האם נראה לך הגיוני להשקיע זמן, רגשות, מחשבות ועוד הרבה מאמצים בקשר שאין לו מטרה??
הרי לא תתחתני בגיל 14 או 15??
והסיכויים להיפגע בקשר זה הם כל כך גבוהים מהסיכויים שתשרדו במשך 6 שנים ותתחתנו סוף כל סוף...
נוסיף לכך את העובדה שגיל ההתבגרות מיועד לבניית האישות שלך ולא מיועד לסחבת ריגשית שעוסקת בבני זוג, אהבה, ומה עם הלימודים???
בני נוער ממוצעים ואפילו אלו שמחוננים לא מצליחים לשלב לימודים, בניית אישיות וכל מה שקשור בהתמודדויות של ההתבגרות, משפחה וחברים עם קשר זוגי עם בני המין השני.
כעת, נותר להוסיף את עניין שמירת ייחוד ושמירת נגיעה, שוודאי שקשה לשמור בגיל כזה בו ההורמונים משתוללים, והדיעה לגבי נושאים שונים בהלכה עוד לא מקובע וחקוק אצל כולם.
כל הסיבות ההלכתיות והפסיכולוגיות מעידות שכדאי להמנע משחנ"ש עם בנים, כיוון שאנחנו לא מספרים את הרגשות הכי עמוקים שלנו ואת הלבטים שלנו לסתם אדם... ולכן קרוב לוודאי שאם תמשיכי לנהוג כך, תקשרי אל האדם הזה ותצטרכי להתמודד עם רגשות אהבה לכאורה שלא מתאימים ולא מועילים בגיל כזה.
היום את לא "צריכה חתונה" אבל אם את בעתיד רוצה חתונה וקשר עמוק עם בן הזוג שלך בע"ה כדאי שתתחילי לחשוב על הדבר הבא:
כל מעשה קטן היום מוביל למעשה גדול מחר.
לאהבה יש חשיבות מיוחדת, לא כדאי לזלזל ברגש האהבה היום ולהפוך אותו למשחק נעורים כיוון שהדבר יפגע אך ורק בך!!
חג שמח ומאושר,
שלך,
אירית.
iritjully@walla.com