שאלה
מזה תקופה ארוכה יש לי קונפליקט רגשי-אמוני-פנימי בנושא הקשור לביאת המשיח. מצד אחד אני מבין את הערך הנשגב בביאת גואל צדק , עד כמה יתקדש שם שמים ברבים וכל ישראל יעבדו שכם אחד את ה' וכל שאר העניינים , שעניינם תיקון עולם במלכות ש-ד-י , ומאידך גיסא כאשר כל עולם הרוח העליון הזה נתקל בהסתכלות האגאוסטית הצרה הפרטית שלי הדברים לכאורה עומדים בסתירה, ואני אסביר: שמעתי (בסמינריון שהיינו בישיבה) שאחרי שהמשיח יבוא ישחטו את היצר הרע (כמו שאומרת הגמרא בסוכה) ,ואז ממילא תשלל הבחירה החופשית וכמובן ששכר ועונש כבר לא שייכים יותר, ואז עלול להווצר מצב שאני אשאר ערום ממצוות, ועם עולם נצחי- רוחני דל ביותר. בכל פעם שאני מתפלל על משיח השאלה הזאת מנכרת במוחי , אני מרגיש כאלו אני מתפלל על דבר שהוא לא טוב לי, למרות שזה טוב לכלל ישראל .הייתי שמח מאוד לבטל את רצוני ואת טובת ההנאה הפרטית שלי מפני זו של ישראל והקב"ה אך זה מאוד קשה לי.ברור לי שהתקדמות רוחנית נמשכת גם אחרי ביאת משיח ["מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים "וכו..]אך ברור שההתקדמות היא לפי מדרגת האדם. בקיצור אפשר להגדיר זאת כך : הייתי שמח שמשיח "יתפוס " אותי בתקופה יותר טובה[ שהיא לאו דווקא היום או מחר בבוקר] , ואז אשמח לשמוח בשמחתו של ה' עם יתר כל הצדיקים שבכל הדורות. סליחה על האריכות .אוהב אתכם- בני
תשובה
שלום בני- תודה על אהבתך, נקווה שאנו ראויים לה...
אתה מזכיר לי סיפור שקראתי פעם:
חסיד התארח שנה אחת אצל זוג כפריים בדרכו חזרה מרבו.
בלילה בהיותו במיטה שמע את הכפרי נאנח.
"מה לך נאנח?" שאלה אשתו.
"האורח שלנו סיפר לי שהרבי אמר שבקרוב יבוא המשיח"
נו ואז?"
"דווקא השנה קיבלנו את החלקה שכ"כ חיכינו לה בחכירה מהפריץ והשנה גם הפרה המליטה ולדות בריאים שיתנו הרבה חלב. אם המשיח יבוא נצטרך להשאיר הכל ולעלות לארץ ישראל, ששמעתי שהיא ארץ אוכלת יושביה..."
וכך שקעו להם זוג האיכרים בהרהורי תוגה.
לפתע התנערה האישה "אל תדאג בעלי היקר" אמרה "הרי ה´ תמיד הוא בעזרנו וכשם שהציל אותנו מחרב פרעה ומגזרות המן- כך יציל אותנו מידי המשיח..."
תשובה זו התיישבה על ליבו של הבעל וחיש קל נרדמו שניהם בשלווה.
שאלתך דומה -רק ברובד יותר עמוק.
והתשובה היא כי ישנם שני סוגים של עבודת ה´:
הרובד הבסיסי הוא ברור - המאבק בין טוב ורע.
הצורך להבדיל בין קודש לחול הוא העבודה של ימות השבוע - שעל כן הם נפתחים בברכת "המבדיל".
עיקר בגרותו של האדם עוברת עליו בעבודת הבירורים,
החיפוש המתמיד במי ובמה כדאי להשקיע, בירור הזהות וגם כמובן המלחמה עם יצר הרע המאיים להסיח את הדעת.
אמנם ישנה עבודה אחרת והיא "עבודת היחודים".
עבודת היחודים נמצאת בשלב שכבר הדרך ברורה והעבודה היא בהתקדמות ובפיתוח הדרך המיוחדת לכל אחד.
במשל קצר: עבודת הבירורים דומה ללימודים בתיכון- שם אנחנו טועמים מכל תחום בכדי שיהיה לנו חוש בתחומי הלימוד השונים ונדע להחליט על הדרך "שלנו",
אח"כ באוניברסיטה כל אחד מתמקצע בתחום המיוחד לו.
העבודה לא נגמרת, להיפך, ישנה עבודה רבה.
מתוך כך נבין שגם לעתיד לבוא "שכולם ידעו אותי" עדיין יהיה "מקטנם ועד גודלם" כלומר בימות המשיח תהיה מציאות ה´ ברורה- אך עדיין יהיה הבדל בין האנשים ברמה בה הם הפנימו את רצון ה´ וממילא במידת היכולת שלהם לפעול עם וכפי רצונו.
בהצלחה רבה ושנזכה כולנו לביאת המשיח
אליהו
eyfy156@gmail.com
להרחבה עיין במאמר "הליכה בהשראה" בספר ["אנכי והילדים"] לרב יצחק גינזבורג שליט"א