שאלה
ב"ה
שלום!
לכל אדם יש תכונות ונטיות טבעיות הוא נולד אין ומהן הוא לא יכול להיפטר לעולם! נגיד-אדם קר מזג ישאר תמיד קר מזג,אבל כמובן שיוכל לעבוד על המידות שלו לרסן את כעסו וכו'...
אז-אם אני ביישנית ושקטה-אני לא "אוכל" לעולם להשתתף באופן פעיל בדבירם שצורכים הרבה קשר חברתי? איפה עובר הגבול הדק בין היכולת שלי לבין מה שטבוע בי?
תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
נראה לי שעולמו של האדם הוא פחות מתמאטי.
לאמור: החלוקה בין דברים הניתנים לשינוי ובין אלה שלא אינה מצייתת בדיוק לקווי חלוקה ברורים. עבודת המידות מתחילה בראש ובראשונה בתוך מידותיו של האדם (אולי בשל כך הם נקראות מידות – לכל אחד המידות שלו), ושם הוא בונה את עולמו הרוחני. הביישן לדוגמה מעצב את דרכו בתוך עולם הביישנות, ואם הוא לא יכול להשתתף בפעילויות הגדולות בנתיים, הוא בונה את עולמו הרוחני והמוסרי דווקא עם מעשי החסד וההתייחסות לאלה שנמצאים בצידי החברה, והוא רואה את עצמו כשולה פנינים מקצועי, שמצליח לעשות דברים רבים ונפלאים בתוך כך. בזה הוא רותם את עולמו המיוחד לבנייה ולתיקון, מתוך שליחותו המיוחדת, ובונה את מידותיו סביב לעצמו.
ברם, כל זה הוא בשלב הראשון בלבד. בהמשך הוא חש שדווקא הצלחתו בתחום מצד האמת שבה גורמת לו להיפתח יותר, ולהיות לפה לדרך המיוחדת בה הוא הלך. אז הוא מגלה שהביישנות אינה טבעית לחלוטין, אלא היא מאפשרת שינוי (כיום המחקר טוען שאפילו גנים ניתן לשנות בהתנהגויות שונות, או לפחות להשפיע על השתקתם) והוא מגלה שניתן גם לשנות את התכונות והנטיות הטבעיות.
כל טוב ובהצלחה