שאלה
לרב שלום
לפני תקופה מסויימת שאלתי את הרב שאלה זו והרב השיב לי את התשובה המצורפת
לרב שלום,
אני יודע ששאלת האמונה בעידן הפוסטמודרניסטי זו סוגיה ארוכה ומסובכת שאין מקומה במספר שורות קצר,אבל מכיוון שאין לי תחילף אחר אני מנצל אתר זה בתקווה למצוא מענה.
בשנים האחרונות יצאו מספר ספרים בנושא כולל ספרו של הרב "אחריך נרוצה" אך לדעתי הם לא מתמודדים עם השאלה המרכזית למה להאמין דוקא ביהדות .
הן הרב שגר ב"כלים שבורים והן הרב "באחריך נרוצה" והן הרב " אברהם ב"שתי עגלות וכדור פורח
מתארים את ההתמודדות של המאמין שכבר בחר להאמין ביהדות ומחפש קשר עם אלוקי ישראל.
אולי הרב קלנר בספרו "פלורליזים פנטיזים כלליות" מנסה להתמודד עם שאלה זה אך לדעתי בצורה לא משכנעת בכלל
אודה לרב מאוד אם יתיחס לשאלתי
או יפנה אותי למקור עיון נרחב המתמודד עם שאלתי
תוכן התשובה:
שלום וברכה
אינני חושב שהציפייה לספר שיוכיח מפני מה להאמין דווקא ביהדות מנקודת מבט פוסט מודרנית היא ציפייה בעלת סתירה פנימית. העולם הפוסט מודרני אינו מכיר בעצם האפשרות להוכחה בתחום כלשהו, אלא רואה את ההכרעות הפנימיות כהכרעות הנובעות מבחירה, מהסיפור שאדם מספר לעצמו, ולא מיישות אונטולוגית כלשהי.
זו הסיבה שאני רואה את שפת האמונה ואת שפת האהבה כשפות מקבילות, וכתבתי על כך פעמים רבות. כדאי לקרוא גם את http://ypt.co.il/show.asp?id=44617.
על כן, מה שצריך לחפש הוא שפה אחרת של אמונה, שבה היא נובעת מהתקשרות פנימית לעולם הזהותי האישי כאדם מישראל. אדם הבוחר לחיות לאור אמונת אבותיו, ומקבל לכך חיזוקים תומכים (לא הוכחות !) מדברים המיוחדים לאמונת עם ישראל, להיסטוריה של עם ישראל ולארץ ישראל וכדו'.
זה הכיוון הכללי, ואשמח להתמקד במה שהיית רוצה להתמקד.
בהמשך לתשובתך-אני משער שבכול דת יש דברים שמוצאים חן בעיני ויש דברים שפחות מוצאים חן.
קשה לי נקודת ההתחלה והבחירה הראשונית דווקא בתורת ישראל.
למה לאהוב דווקא את אלוקי ישראל?
למרות שיש לי צורך לאהוב מקור עליון אולי זה סתם צורך שאם אתגבר עליו חיי יהיו יותר נוחים? אולי צורך זה הוא מהחינוך הדתי והלימוד המתמשך בישיבה?
בכול אופן אני רוצה להאמין בישות זו כמקור מחייב ולא כדבר שבא לענות על הצרכים שלי
אודה לרך מאוד על תשובה,בנוסף אשמח לדעת אם הרב מעביר שיעור קבוע באיזור המרכז המיועד למבוגרים
תשובה
שלום וברכה
איני יודע לענות לך מדוע לאהוב דווקא את אלוהי ישראל.
אפשר לומר דברים מיסגרתיים – כי טבעי הדבר שאדם יתאהב באמונת אבותיו ועמו; כי זוהי התרבות והמסורת שאתה מתנהל בתוכה וכדו'.
אפשר לומר דברים פנימיים הרבה יותר – כי אלוהי ישראל הוא האחד הגדול והמקיף כל; כי הוא מכיל בתוכו את כל מגמות העולם והופעותיו; כי ההיסטוריה של עם ישראל מלמדת על ייחוד האמונה הזו, ועוד ועוד. כל אלה הן מילים חשובות מאוד, המופיעות בכל ספרי האמונה, וכדאי ללמוד אותן. בד בבד, המילים נראות לי קטנות יותר מאשר חיי האמונה שאותן הן באות לתאר או להוכיח. האמונה היא אין סופית, וההתאהבות בריבונו של עולם היא דבר מה שלא ניתן להכניסו למילים. המילים חשובות – הן תומכות, מתארות וכדו', אך אין בהן כדי להוכיח דבר.
התורה מתארת את החיוב כנובע מהופעת ד' עלינו ומעמידה שלנו בברית עימו. נקרא על הברית הזו בשבוע הבא בפרשת ניצבים, וזה מקור המחוייבות האין סופי. אלא שכאמור לא ניתן לתאר את הדבר הזה במילים, שהלוא אפשר לערער על עצם מעמד ברית ניצבים וקיומה, ואם כן – מה הועלנו בביסוס הקשר שלנו לברית על פרשת ניצבים ?
אחרי סוכות יהיה מפגש עימי בימי חמישי בערב.
כל טוב