שאל את הרב

אמא שלי מעיקה עלי!!

חדשות כיפה חברים מקשיבים 23/11/06 13:43 ב בכסלו התשסז

שאלה

שלום לכם.

א.רציתי להגיד שאתם פשוט מדהימים!!

ב.יש לי בעיה:

אמא שלי.

אני בת 16 ואני מרגישה שאמא שלי חודרת לי לפרטיות.

היא רוצה לדעת ולשמוע על החיים של ואין לי כוח לזה! אני מעדיפה לדבר עם גיסתי ועם חברות על זה וזה מעצבן אותה עוד יותר!! בגלל זה אנחנו רבות הרבה ומתווכחות על כל דבר!

אני באמת אוהבת את אמא שלי,אבל היא מעיקה עלי כל כך!!!מה אני יכולה לעשות איתה??

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

שלום לך יקרה!
קודם כל תודה רבה על סעיף א'..
גם את מקסימה!! : )
ולסעיף ב'.
ראשית, אני מעריכה את עצם הכתיבה שלך אלינו, את הרצון לברר, להתברר ולמצוא את הדרך הטובה להתמודד בע"ה.

ישנם מספר נקודות משמעותיות שאת מעלה בשאלתך.
את מתארת תחושה של חדירה לפרטיות מצד אימך. את כותבת שהיא רוצה לשמוע ולדעת על החיים שלך ואין לך כוח לזה. את כותבת שאימך "מעיקה כל כך".
את מוסיפה בהמשך, שאתן רבות ומתווכוחת הרבה.

כפתיחה, אני יכולה לומר לך שאת לא לבד בתחושותייך. אני יכולה לומר לך גם על עצמי, על חברותיי, ועל עוד בנות רבות, שבתקופות מסוימות בחיים חווינו תחושות דומות למה שאת מתארת.
תחושה של אמא הרוצה לדעת הרבה על החיים שלנו כאשר הנערה עצמה לא ממש רוצה לספר על עצמה, והתחושות ההפוכות הללו רק מרחיקות ויוצרות מתחים נוספים.

ונחזור אליך, את כותבת שאת בת 16.
גיל שש עשרה, הוא גיל משמעותי מאוד בהתפתחות. הוא נמצא בשיאו של גיל ההתבגרות, מהרבה בחינות.

ובהקשר הזה, כולנו משתמשים בביטוי גיל ההתבגרות, אך לא תמיד מבינים לעומק את משמעותו.
גיל ההתבגרות מתבטא הרבה פעמים, במעבר של הילד או הילדה ממצב של ילד קטן התלוי בהוריו, לאדם גדול המבקש את עצמאותו. הנערה המתבגרת, רוצה לחשוב לבד, לפעול לבד, לגלות לבד.. ולעומתה ההורים, אינם מורגלים לשינוי הזה. עבורם היא עדין ילדתם הקטנה הזקוקה להם, והם לה..

בנוסף, גיל זה מאופיין בהרבה עוצמה. כל דבר נחווה בעוצמתיות רבה יותר. ישנן רגישויות רבות יותר, ולעיתים אף חילופי מצב רוח בקצב מהיר הרבה יותר. אלו הם שינויים משמעותיים מאוד שגם את וגם הורייך צריכים להתרגל אליהם, והם מביאים לעיתים לוויכוחים, ומתחים כמו שאת מתארת.

את כותבת שאת אוהבת את אמא שלך, אבל היא מעיקה עליך.
ואני רוצה לשאול אותך, אמא שלך יודעת שאת אוהבת אותה? מתי אמרת לה זאת בפעם האחרונה? ולעומת זאת, אמא שלך יודעת שהיא מעיקה עליך? מתי אמרת לה זאת בפעם האחרונה?
אינני יודעת מה יהיו תשובותיך, אך אני מתארת לעצמי שאמא שלך שמעה או הרגישה פעמים רבות הרבה יותר שהיא מעיקה מאשר שהיא אהובה..

כל אדם זקוק לחיזוקים ואהבה, גם ההורים שלנו. ייתכן מאוד ואימך מרגישה שאת מעדיפה לדבר עם כולם, רק לא איתה. וזה בוודאי פוגע.
אני חלילה לא מאשימה אותך, אך אני מציעה שננסה לחושב יחד על פתרון אפשרי למצב.

ראשית כל, חשבתי שאולי כדאי ליצור שיחה כנה ואמיתית עם אימך. בשיחה זו את יכולה לבוא ולהגיד לה שאת מאוד אוהבת אותה. זה חשוב שהיא תשמע זאת ממך! חשוב מאוד!!

אמא שלך דואגת לך. והיא דואגת עוד יותר כשהיא מרגישה שאת מרחיקה אותה ממך.

אני מבינה ממך שקשה לך לשתף את אימך בדברים. לכן, חשבתי שאולי בכדי שאימך לא תחוש דחויה ממך, אולי כדאי לחשוב על דברים "נטרלים" בחיים שלך שבהם אין לך בעיה לשתף את אימך. תשבי עם עצמך, תעשי רשימה של דברים שבהם אפשר לשתף את אמא. זה יכול לתרום הרבה לקשר בינכם.
אני מאמינה שזה יגרום לאימך לחוש פחות דחויה ממך, ועל ידי זה בע"ה, היא תוכל לאפשר לך יותר חופש ועצמאות.

אמא שלך רוצה בקרבתך, את הבת שלה. את לעומת זאת רוצה מרחק. ולכן נוצרים הפיצוצים.
לכן, אני מציעה בכדי ליצור את השלום בניכן, צריך לדבר. את תאמרי את אשר על ליבך והיא את אשר על ליבה. תנסי לגשת אליה בזמן של רגוע ותבקשי ממנה שתשבו לדבר. מתוך דברייך, אני מאמינה שאימך תשמח להצעה שכזו.
אני סומכת עליך ששיחה שכזו תתנהל מתוך כבוד והערכה לאימך.

ובהקשר הזה חשוב לזכור, שאנו מחויבים במצוות כיבוד הורים ללא קשר למעשיהם של הורינו! כלומר, אנחנו מכבדים את אבא ואמא לא בגלל שהם עוזרים לנו, לא בגלל שהם האנשים הכי נפלאים שבעולם ועוד ועוד, אלא בגלל שהם אבא ואמא. ואולי אם נצליח להפנים ולהבין את זה קצת יותר, אז בע"ה יהיו לכולנו יותר כוחות להמשיך ולכבד את ההורים.

אני מתארת לעצמי שייתכן ולא פשוט לך לקרוא את הדברים שאני כותבת. ואני יכולה להבין אותך.
את מרגישה שקשה לך, ופתאום אני כותבת לך שכדאי להבין את הקושי של אימך, שגם לה קשה..
זה בוודאי לא פשוט.

אך עם כל זה, אני מבינה ממך שאת באמת רוצה להגיע למצב בו תחיי עם אימך בשלום, והדרך להגיע לכך, היא ע"י זה שננסה להבין את המקום של אימך.

בנוסף, חשבתי להמליץ לך על עוד דבר שיכול לסייע בע"ה. לוותר.
אם יש דברים בבית בהם את יכולה לוותר לאימך, ולמשפחתך, זה יכול להיות מצוין בכדי לשפר את יחסך עם אימך. ברגע שאמא שלך תראה שאת הולכת לקראת המשפחה, מוותרת לאחרים, היא תרגיש יותר בנוח לוותר גם לך... ובע"ה התנהגות שכזו יכולה לרכך את המצב בניכן.

יחד עם זה, גם הקב"ה כשיראה את המסירות שלך לעשות נחת רוח להורייך, לכבד אותם ולשמור על שלום בבית, הוא בע"ה ישיב לך כגמולך הטוב!!

כתוב בפרקי אבות "הווי דן את כל האדם לכף זכות"- אני יודעת שמאוד מאוד קשה לדון לכף זכות כאשר מדובר באנשים הקרובים אלינו מאוד, אך אני מאמינה שאת תנסי לראות את אימך באופן חיובי יותר, כך בע"ה יהיה לך קל יותר לתקשר עימה בהבנה ונועם.

עוד דבר קטן. אני לא ממש מכירה אותך ואת משפחתך. ואני לא יודעת בדיוק את חומרת המצב, לכן חשבתי, שאולי אם יש צורך, כדאי ללכת להתייעץ עם אדם הקרוב אליכם, המכיר יותר את המשפחה כולה. שיוכל ללוות אתכם ולסייע בע"ה.

בנוסף, רציתי לשאול, מה עם אביך? איך הוא מרגיש? האם אפשר לדבר איתו על כך איתו? האם הוא יכול לנסות לגשר בינך לבין אימך?

לסיום, באופן כללי כדאי לזכור, שכל שינוי לוקח זמן, רק אל תתייאשי. לאט לאט את תראי שככל שתשתדלי יותר בכדי לשפר את היחסים עם אימך, כך בע"ה יהיה! רק להמשיך ולהשתדל ולא לוותר...
זוהי ההתמודדות שלך! זה הניסיון שלך!!
ובע"ה מתוך עצם השאלה שלך, והרצון הגדול שלך להתקרב לכבד את אימך, אני מאמינה שתעמדי בניסיון!!
הרי הקב"ה לא מעמיד אדם בניסיון אלא אם כן האדם מסוגל לעמוד בניסיון!! את מסוגלת!!

כמובן, שכמו בכל התמודדות בחיים, כדאי לפנות לבורא עולם בתפילה שיסייע לך בדרכך להתקדמות ולהתמודדות טובה יותר!

אני בטוחה שעם הרבה רצון טוב, עם השתדלות, הקשבה, תפילה והתייעצות עם אדם קרוב, תוכלו את ואימך, בע"ה להגיע להבנה והתקרבות.

אני מצרפת לך קישורים העוסקים בנושא-
ויכוחים עם ההורים
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=57333
נמאס לי, בא לי להרגיז את אמא שלי:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=60864

אם תרצי, את מוזמנת להמשיך ולכתוב אליי למייל,
הרבה הצלחה, שמחה ואמונה!
שלך,
אודליה.
odelyaf@gmail.com

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות