אם ההתנתקות יצאה לפועל זהו סימן שזה מאת הקב"ה?

ב"ה

ברכה ושלום.
הקב"ה הודיע את רצונו בתורה ובנבאים שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ו"לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב"
ורוב ככל הרבנים פסקו שאסור לפנות את גוש קטיף .
ואם יש ממשללה או אדם פרטי שמחליט לעבור על רצונו של השם אז הוא עושה זאת במסגרת הבחירה החופשית שלו.

זה כמו שתגיד שאם אדם רצח או גנב והצליח במעשה שלו אז זה רצון השם ומהשמיים סייעו לו לעבור עבירה.

ראה נא את דברי חכמים בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נה עמוד א

א"ל זונין לר"ע: לבי ולבך ידע דעבודת כוכבים לית בה מששא, והא קחזינן גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי, מ"ט?

אמר לו: אמשול לך משל, למה"ד? לאדם נאמן שהיה בעיר, וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים, ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים, פעם אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדים,
אמרה לו אשתו: בוא ונכפרנו,
אמר לה: וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו?

אף כך יסורין, בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני, כיון שהגיע זמנן לצאת הלך זה לבית עבודת כוכבים,

אמרו יסורין: דין הוא שלא נצא, וחוזרין ואומרים: וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוגן אנו נאבד שבועתנו? והיינו דא"ר יוחנן, מאי דכתיב: דברים כח וחלים רעים ונאמנים? רעים - בשליחותן, ונאמנים - בשבועתן. א"ל רבא בר רב יצחק לרב יהודה: האיכא בית עבודת כוכבים באתרין, דכי מצטריך עלמא למטרא, מתחזי להו בחלמא ואמר להו: שחטו לי גברא ואייתי מטרא, שחטו לה גברא ואתי מטרא! א"ל: השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא, דאמר רב, מאי דכתיב: דברים ד אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים? מלמד שהחליקן בדברים כדי לטורדן מן העולם. והיינו דאמר ריש לקיש, מאי דכתיב: משלי ג אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן?
בא לטמא פותחין לו, בא לטהר מסייעין אותו.


וכי יאבד השם את עולמו מפני השוטים???

ראה את דברי חכמים בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נד עמוד ב

[יאבד עולם מפני השוטים? אלא עולם כמנהגו נוהג, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. ]

דבר אחר: הרי שגזל סאה של חטים והלך וזרעה בקרקע, דין הוא שלא תצמח, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, [ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. ]


דבר אחר: הרי שבא על אשת חבירו, דין הוא שלא תתעבר, אלא עולם כמנהגו נוהג והולך, ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. והיינו דאמר ריש לקיש, אמר הקב"ה: לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי, אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי. "



בברכהב,

עוזיאל

.