שאלה
שלום כבוד הרב!
אני נערה מבית שאינו דתי ואורח חייו מסורתי עד חילוני לחלוטין!
אך בניגוד למשפחתי אני שומרת מצוות כמה שאני יכולה ומגדירה את עצמי "דתייה" [אני לומדת באולפנה ושומרת על אורח חיים דתי].
הבעיה שלי מורכבת. בעיקרה היא עוסקת בעניין איסור הנגיעה ומהותו. זהו נושא שמטריד אותי מאד..איני מבינה את מהותו כאשר יודעים את הגבול.
הייתי רוצה להבין מהו האיסור המדוייק, ויותר מזה, אני רוצה לגעת בנושא של נישוק וחיבוק בן הזוג. היני יודעת שבחברה הדתית זהו לא עניין מקובל, והרבה אומרים שזהו איסור מוחלט מין התורה! אך מעולם לא שמעתי או למדתי על איסור קרבה כזה בין בני זוג.
אני בתור נערה שאינה באה מאורח חיים דתי ואיני תמיד הייתי מודעת ורגילה לאיסורים שבעניין נפלתי בעניין הזה והגעתי לקרבה עם מישהו, אך הצבתי לעצמי גבולות.
כעת כאשר אני משתדלת להתחזק מיום ליום הייתי רוצה להבין מדוע זה אסור..כי מאד קשה לי להבין את העניין הזה בייחוד שמעולם לא שמעתי על משהו כזה שנאסר עלינו עוד מהר סיני.
אני בעזרת ה' רוצה לחזור בתשובה מלאה ועולות בי דמעות שאני מנסה להבין מהו החטא הזה ועד כמה הוא חמור ואם הוא אבמת כ"כ חמור האם יש דרך לחזרה בתושבה? ואם כן מהי?!
תודה מראש..וסליחה על הטרחה.
הילה.
תשובה
שלום רב,
יישר כוחך על כוונותיך הטובות ורצונך הכן ללכת בדרך הישר והטוב. תשובתך בוודאי תהיה מקובלת, ועבירותייך שנעשו מתוך חוסר ידיעה מספקת בוודאי ייסלחו לכשתקבלי על עצמך להימנע מעבירות אלה.
מקורו של איסור המגע בין גבר ואישה שאינם נשואים הוא בפסוק: "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב" וכן בפסוק: "לא תקרבו לגלות ערוה" (ויקרא יח). וחז"ל פירשו שזו אזהרה על כל מגע בין גבר ואישה שאינם מותרים בקשר גופני. על סמך הפסוקים הללו כתב הרמב"ם שעל חיבוק ונישוק דרך תאווה לוקים מן התורה. בגמרא (שבת יג) נאמר שכל קירבה אסורה כמו שאומרים לנזיר לא להתקרב אל הכרם כדי שלא יבוא לחלל את נזירותו. למעשה בעניין מגע גופני בין בן ובת החשש הוא גדול עוד יותר לאין ערוך שיבואו לידי עבירות חמורות, ואף אם מדובר באנשים יראי שמים.
כל טוב
רונן לוביץ